Page 46 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 46
Pg: 46 - 2-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
ִמ ְר ָים קופצת מהמיטה ,ממהרת לעשות את דברי אימה ,אך מנסה
גם להמשיך ולחלום את החלום הנפלא" .מושיען של ישראל,"...
מהדהדת המחשבה בראשה.
"אבא ,אני צריכה לדבר איתך בנושא חשוב" ,פונה ִמ ְר ָים לאביה,
דקות ספורות לאחר שנכנס לבית גרושתו כדי לבקר את משפחתו
האהובה.
ַא ֲהרֹן משחק על הארץ ,מושיט משחק לאביו ורץ להשיבו לאחר
ש ַע ְמ ָרם זורקו לפינת החדר .צחוק התינוק והנאתו מהמשחק העלו
אור וחיוך על פניו של האב.
"כן ,חמודונת ,מה הנושא החשוב שעלינו לדבר בו?" ,אומר
ַע ְמ ָרם בחיוך ומושיב את ילדתו הקטנה על ברכיו ,מלטף את שערות
ראשה באהבה.
"אבא ,אני מבקשת סליחה לפני שאני מתחילה להגיד את מה
שיש לי לומר ,אני מקווה שזה לא יישמע כחוצפה" .אומרת בנימת
התנצלות" :אבל אני חייבת לומר לך את הדבר .אני לא יודעת איך
לומר את זה ,אבל ,אבא ,נראה לי ששגית בדבר חשוב מאוד".
ַע ְמ ָרם מביט בבתו ,לא יודע אם לקבל דבריה ברצינות או לחייך,
"אני סולח לך בתי ,אמרי נא לי במה שגיתי?".
"אבא ,נראה לי שטעית בזה שגירשת את אימא .אני מבינה
שחשבת שזהו הדבר הנכון ולכן עשית זאת .אני מבינה את המניעים
שלך למהלך זה ,אבל יש שגיאה חמורה בחישוב המהלך"ִ ,מ ְר ָים
מדברת בכובד ראש.
ַע ְמ ָרם מקמט את מצחו ,מופתע מדברי בתו .לפתע הבין את מה
ששחה לו י ֹו ֶכ ֶבד על ההתבגרות הקיצונית שחלה ב ִמ ְר ָים מאז היו
שתיהן אצל ַּפ ְר ֹעה.
ִמ ְר ָים מתבוננת בפני אביה ,מחכה לאישור להמשיך את דבריה.
ַע ְמ ָרם מהנהן בראשו" .אתה מבין ,אבא ,שברגע שגירשת את אימא,
46
