Page 489 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 489
Pg: 489 - 16-Front 21-10-20
דור המדבר
הייתי מבינה ,מן הסתם הייתי גם אני צדיקה כמותם ...אז כדאי לך
לשכוח מזה מהר ,לפני שאני באמת מתרגזת עליך!!! ."...האישה
נפנפה עם הסכין הגדולה לעבר בעלה .הבעל יצא מהאוהל ,מרגיש
מבוזה ושפל על רצונו לעבוד עבודה זרה .חש הערצה לאשתו על
עוז ליבה ואמונתה.
שעות ספורות חלפו ,השמים החלו לעטות גווני אודם וסגלגל .אור
החמה החל להתמעט ,מפנה את מקומו לחשכת הלילה המוארת
מעמוד האש המגרש את החושך המדברי .אנשים רבים החלו להגיע
אל פתח אוהלו של ַא ֲהרֹן ,מסירים את נזמי הזהב אשר באוזניהם,
מביאים אותם לצורך מעשה הפסל .חרט גדול אחוז בידיו של ַא ֲהרֹן,
שק עשוי בד ,לצרור בתוכו את כל הזהבַ .א ֲהרֹן עומד ,מישיר עיניו
אל הבאים .חלקם נותנים את הנזמים בחדווה ,חלקם בעצב ,חלקם
פונים מ ַא ֲהרֹן בבושה ,חוזרים לאוהליהם ,מצטערים על שנסחפו
אחרי האנשים הרוצים לעבור על רצון השםַ .א ֲהרֹן עומד דומם
ומחריש ,מביט אל תוך עיני האנשים ,מנסה להניאם מהמעשה
במבטו .עשרות אלפי אנשים עומדים מולו ,מחכים למעשיו.
"נו ...אנחנו נחכה לך כל הלילה?!" ,התריס ָיאנ ּוס ב ַא ֲהרֹן.
ַא ֲהרֹן ניגש לאיטו אל עבר כור הכבשן הגדול אשר הכינו האנשים
להתיך את הזהב .בשאט נפש השליך את החריט המלא זהב אל תוך
שריפת הכבשן הלוהט.
אנשי הערב רב עמדו עתוקי נשימה ,מביטים באש המלהטת
בזהבָ .יאנ ּוס ו ַי ְמ ְּבר ֹוס מניפים במטותיהם ,רושמים רשימות באוויר,
לוחשים מילות כשפים וקסמיםִ .מי ָכה ניגש לאיטו אל האש ,מוציא
מאמתחתו חתיכת חרס חקוקה .פיסת החרס שאותה השליך ֹמ ֶשׁה
אל תוך היאור בהוציאו את ארונו של יוסף מתוך המיםִ .מי ָכה מביט
בחדווה על פיסת החרס שבידו ,שש בליבו על שמסר נפשו בשביל
לדלותה מתוך מימי היאור .מביט באותיות החקוקות – 'עלה שור,
489
