Page 493 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 493

‫‪Pg: 493 - 16-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫כמעיקרו‪ֹ .‬מ ֶשׁה מרגיש את כובדן של האבנים שאיבדו את חיותן‪,‬‬
‫משליכן מידיו לתחתית ההר‪ .‬קול רעש שבירה עצום נשמע‪ ,‬כרעם‬
‫אדיר ביום בהיר‪ ,‬כקול יציאתה של הנשמה מתוך הגוף‪ ,‬הצועקת‬
‫צעקה ההולכת מסוף העולם ועד סופו‪ .‬שקט הושלך במחנה‪ ,‬כל‬

   ‫הקהל עמד במקומו‪ ,‬מביט במנהיגם השב משמי השמים אליהם‪.‬‬
‫ֹמ ֶשׁה ניגש אל העגל‪ ,‬עיניו בוהקות ברשפי אש‪ ,‬תוחב את ידו אל‬
‫תוך הגוף המוזהב‪ ,‬מוציא את חתיכת החרס‪ ,‬הגוף צונח על הארץ‬
‫כחתיכת גוש מתכת‪ .‬אש מובערת‪ ,‬הפסל מושלך אל תוך האש‪,‬‬
‫הזהב הנוצץ נעשה שחור משחור‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה טוחן את הפסל‪ ,‬זורה אותו‬
‫על פני המים היוצאים מהנחל היורד מההר‪ ,‬מכריח את כל העדה‬

                                                             ‫לשתות מהמים‪.‬‬

‫"מי לשם אליי!"‪ ,‬קורא ֹמ ֶשׁה בקול‪ .‬כל אנשי שבט לוי מתכנסים‬
‫סביבותיו‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה מצווה את בני שבטו לדון את כל העובדים לפסל‪.‬‬
‫את אשר היו עדים שראו אותם עושים מעשה והתרו בהם‪ ,‬יש‬
‫להמית בחרב‪ .‬את אשר היו למעשיהם עדים אך לא התרו בהם‪,‬‬
‫ימותו במגפה אשר תפרוץ‪ .‬אשר לא היו עדים למעשיהם ולא התרו‬
‫בהם‪ ,‬ימותו משתיית המים‪ .‬שלושת אלפי איש נידונו למיתה בחרב‪,‬‬
‫אלפים אחרים מתו במגפה שפרצה‪ ,‬ואלפים נוספים מתו משתיית‬

                                                                        ‫המים‪.‬‬

‫בוקר המחרת הגיע‪ ,‬העם נעמד מול פתח אוהלו של ֹמ ֶ ׁשה‪ ,‬עיני הכול‬
                                                         ‫מושפלות‪ ,‬נבוכות‪.‬‬

‫"אדוננו ֹמ ֶשׁה‪ ,‬מה יהיה עכשיו? האם לא ישרה השם שכינתו‬
‫בינינו? האם לא יכופר עווננו לפני האלוקים?"‪ ,‬שאל מאן דהו בקול‬

                                                                         ‫בוכה‪.‬‬
‫"חטאתם חטאה גדולה!!!"‪ ,‬אמר ֹמ ֶשׁה אל האנשים התשושים‪.‬‬

             ‫"ועתה‪ ,‬אעלה אל השם‪ ,‬אולי אכפרה בעד חטאתכם‪."...‬‬

‫‪493‬‬
   488   489   490   491   492   493   494   495   496   497   498