Page 497 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 497

‫‪Pg: 497 - 16-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫אבות על בנים ועל בני בנים‪ ,‬על שילשים ועל ריבעים"‪ ,‬נשמע הקול‬
                                                                    ‫המהדהד‪.‬‬

‫ֹמ ֶ ׁשה מנסה להכיל את המילים שנאמרו לו‪ ,‬חוכך בדעתו‪ ,‬שואל‪:‬‬
                                                        ‫"מהו הדבר הזה?"‪.‬‬

‫הקול עונה‪" :‬ביקשת לדעת את דרכי‪ ,‬אלו הן מידות הרחמים אשר‬
                                               ‫אנוכי מנהיג בהן את עמי"‪.‬‬

              ‫"אך מהו‪ ,‬השם‪ ,‬השם? מדוע פעמיים?"‪ ,‬תמה ֹמ ֶשׁה‪.‬‬
‫"האחד הוא קודם שיחטא האדם‪ ,‬והשני הוא לאחר שיחטא וישוב‬

     ‫אלי‪ .‬בין צדיק בין בעל תשובה‪ ,‬שניהם חביבים לפניי בשווה"‪.‬‬
                           ‫"אז מדוע 'נקה לא ינקה'?"‪ ,‬מקשה ֹמ ֶ ׁשה‪.‬‬

               ‫"מנקה אני לשבים ואיני מנקה לשאינם שבים אלי"‪.‬‬
‫"אך למה 'פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים ועל שילשים‬

             ‫ועל ריבעים'? האם אדם צריך לסבול חטאות אבותיו?"‪.‬‬
‫"אם אדם ממשיך בדרך אבותיו המקלוקלת ואינו נותן ליבו‬
‫להתבונן על תכלית חייו‪ ,‬אינו עוצר ממרוץ הזמן כדי להבין מהי‬
‫הדרך שצריך הוא לילך בה‪ ,‬הרי הוא מגלה בדעתו שמעשי אבותיו‬
‫טובים בעיניו וחפץ הוא בהם‪ ,‬הילכך‪ ,‬ילקה הוא אף בעוון אבותיו‪.‬‬
‫אך אם השכיל האדם לעזוב את דרך אבותיו הנלוזה ולשוב לדרך‬
‫החוכמה‪ ,‬הרי הוא נפרד מעול אבותיו ולא ילקה בעוונותיהם‪ .‬לכל‬
‫אדם יש את האפשרות לבחור את הדרך אשר הוא ילך בה‪ ...‬כל זמן‬
‫שישראל חוטאים‪ ,‬יעשו לפניי כסדר הזה ואני מוחל להם‪ ,‬אם ילכו‬
‫במידותי איש כלפי חברו וידבקו במידותי‪ ,‬הרי הם כצדיקים גמורים‬

                                                                        ‫לפני"‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה קד ארצה על פניו‪ ,‬מודה על הסוד הטוב שנגלה לו‪" :‬אם נא‬
‫מצאתי חן בעיניך אדוני‪ ,‬ילך נא אדוני בקרבנו‪ ,‬כי עם קשה עורף‬

             ‫הוא‪ ,‬וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו"‪ ,‬מתחנן ֹמ ֶשׁה‪.‬‬

‫‪497‬‬
   492   493   494   495   496   497   498   499   500   501   502