Page 513 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 513
Pg: 513 - 17-Front 21-10-20 17 MOTIV-DOR HMIDBAR
דור המדבר
חותנו מלעזוב" .אך יש מקום אחד בארץ אשר תוכל לנחול אף
שהינך גר ,דשנה של העיר יריחו יינתן לך .ועוד ,מי יוכל להאיר את
עינינו על גודל הניסים אשר השם עושה עמנו ,אם לא אתה? אנו,
עם ישראל ,רגילים כל-כך בניסים עד שאיננו מבחינים בהם ,ואולם
אתה תוכל להאיר את עיננו".
עיני ִי ְתר ֹו הוצפו בדמעות" :אל נא ,אחי ,חייב אני לשוב אל מולדתי
ואל ארצי .אל נא תנסה להניא אותי בדברים ,אוהב אני אותך ואת
עמך יותר מאת חיי ,אך בניי ובנותיי נשארו עדיין בארצי ורוצה אני
לשוב אליהם"ִ ,י ְתר ֹו השתנק" :מבטיח אני לך ,אהובי ,כי אשלח
אליך את בני כאשר יגדל קצת ,ולו תנחיל את אשר רצית להנחיל
לי"ֹ .מ ֶשׁה ו ִי ְתר ֹו עמדו מחובקים ,בוכים על הפרידה הממשמשת
ובאה.
"די!!! מה אתה חושב לעצמך? להסיע אותנו כמו מטורפים במדבר
שלושה ימים רצופים? אתה לא חושב שהגזמת?!!! אין לנו כוח
לשיגעונות שלך!!! במשך שנה שלמה אנחנו באותו מקום ,וביום
אחרי זה אתה מסיע אותנו במהירות שלושה ימים כאילו אין זמן
לנשום" .כשבעים זקנים מראשי הקהל הגיעו לפני ֹמ ֶ ׁשה ופניהם
זועפות .טורח הדרך והיציאה ממקום הרגיעה אל המסע המפרך
נתנו בהם את אותותיהם .מאחוריהם הופיעו אלפים מהערב-רב
אשר עלו עם ישראל ממצרים.
ֹמ ֶ ׁשה הביט באנשים בתמיהה ,מנסה לעמוד על פשר הזעף.
"מה אתה מסתכל עלינו כאילו אנחנו משוגעים? יום אחד אנחנו
יושבים בשלווה ולמחרת אנחנו ממהרים כאילו אין מחר!!! כל
הזמן רק האוכל הקלוקל ,המן אשר סופו לתפוח בבטננו ולהרוג
אותנו! אין בשר! אין דגים! אין כלום!!!" .האנשים התקרבו אל
ֹמ ֶשׁה כעומדים למצות עימו את הדין.
ֹמ ֶשׁה הביט באנשים בחמלה ,יודע כי אינם מבינים כי המהירות
שבה הונהגו הייתה למען הכניסם מהרה לארץ ,חש כי פורענות
513
