Page 509 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 509

‫‪Pg: 509 - 16-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫האדם לנסות ולהיכנס פנימה אל בית קודש הקודשים‪ .‬ואולם אין‬
‫הבורא יתברך חפץ בכך‪ ,‬ואף אין בני האדם זכים וקדושים מספיק‬
‫על מנת לזכות לכך‪ .‬לכן פרץ השם היום בשני בניך‪ ,‬להודיע קבל עם‬
‫ועדה שאף על פי שהיו קדושים ומרוממים מעם בכל מני פרישות‬
‫וצדקות‪ ,‬ואף שהיו שניהם צדיקים גמורים‪ ,‬לא יכלו להיכנס אל‬
‫תוך הקודש פנימה ללא ציווי מפורש‪ .‬אפילו זכות שניהם יחדיו‬
‫לא עמדה להם‪ ,‬אף שהיו שניהם כוהנים‪ ,‬וגם זכותך וזכות אבותינו‬
‫הקדושים לא עמדה להם‪ .‬לאחר שראו בני ישראל את אשר עלה‬
‫לבניך‪ ,‬לא ינסו להיכנס יותר מהראוי להם אל תוך הקודש פנימה"‪.‬‬

         ‫ַא ֲהרֹן הביט באחיו‪ ,‬מחה את הדמעות מעיניו וישב דומם‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה הורה ל ִמי ָׁש ֵאל ְו ֶא ְל ָצ ָפן‪ ,‬בני ֻע ִ ּזי ֵאל דוד ַא ֲהרֹן‪ ,‬להוציא את‬
‫המתים מתוך ההיכל‪ ,‬להביאם לקבורה‪ .‬ואת ַא ֲהרֹן ובניו הנותרים‬

                                         ‫ציווה להמשיך בעבודת הקודש‪.‬‬

‫המתים נלקחו לקבורה‪ ,‬העם הביט ב ֹמ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן‪ ,‬מצפה לדעת אם‬
                                               ‫עת אבל היא או עת שמחה‪.‬‬

‫ֹמ ֶשׁה נשא עיניו למרום‪ ,‬נושם מלוא ריאותיו‪ ,‬חש את אוויר האביב‬
        ‫הצלול‪ ,‬מרגיש בתוכו את רצון השם בהמשך חנוכת המזבח‪.‬‬

‫שנים עשר נשיאי שבטי ישראל הגיעו לפני ֹמ ֶ ׁשה‪ ,‬מבקשים‬
‫להקריב את קורבנותיהם‪ .‬פניהם נפולות קמעה ביודעם כי לא הביאו‬
‫דבר להקמת המשכן‪ ,‬בחושבם כי יתנו לעם ישראל להביא ראשונה‬
‫את כל העולה על ליבם ואילו הם ישלימו את כל שיחסר לעבודה‬
‫מאיתם‪ .‬בראותם כי העם הביא יותר מהנצרך וכי לא נותר להם דבר‬
‫להביא‪ ,‬חפו פניהם‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה חש בתוכו דחייה מלקבל את קורבנות‬
‫האנשים אשר חשבו כי עם ישראל יתעצל במלאכה‪ ,‬אך קיבל את‬

                               ‫הרצון העליון לקבלת קורבנות הנשיאים‪.‬‬
‫"נשיאי העדה!"‪ ,‬אמר בקול‪" :‬בואו והקריבו את קורבנכם"‪ .‬שנים‬
‫עשר נשיאי ישראל מקריבים כל אחד ביומו את הקורבנות אשר‬

   ‫הביאו לחנוכת המזבח‪ ,‬מביאים קורבן שווה במחשבת לב שונה‪.‬‬

‫‪509‬‬
   504   505   506   507   508   509   510   511   512   513   514