Page 528 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 528
Pg: 528 - 17-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
אותנו איך להיות קדושים ,אבל הקדושה שלנו חייבת להיות עם
דרך ארץ .קדושתנו היא דווקא בהיותנו חיים כשאר בני האדם,
אין זאת חוכמה להתנזר מהעולם ולהיות קדושים ,בעצם ,אין זאת
קדושה בהיות האדם יושב לבדו הרחק משאר בני האדם .שמעתי
ואף ראיתי עוד בהיותנו במצרים ,אנשים שאחזו מעצמם קדושים,
נזירים מענייני העולם אבל בתוך תוכם הם רקובים לגמרי .בתוך
עצם פנימיותם הם שטופי תאוות ,וליבם גס עליהם בחושבם על
עוצם מעלתם .האם נעריך אדם חסר ידיים ורגליים שאינו גונב?
אין ביכולתו לגנוב ולכן אינו גונב! אבל אדם בריא שהתאפשר לו
לגנוב ,ובכל זאת מנע עצמו מהעבירה ,הוא ראוי להערכה .עם כל
הכבוד לאחינו היקר ֹמ ֶ ׁשה ,חוששת אני שמא נפל מעט לגבהות
הרוח ולכן פרש מ ִצ ּפ ֹו ָרה .לכן ,מבקשת אני ממך כי תדבר עימו
ותוכיח אותו על מעשיו .אתה האדם היחיד שיכול לעשות זאת,
הילכך ,אתה חייב לעשות זאת".
ַא ֲהרֹן הביט באחותו ,מקבל את דבריה ,חש כי צודקת היא .פתאום,
רעד החל לעבור בגופו ,אגלי זיעה החלו לרדת בשיפולי גבו .הרגשת
חום פנימי אדירַ .א ֲהרֹן הביט בחופזה לעבר אחותו וראה כי גם היא
מקבלת השראת נבואה .פחד מילא את לבבות האחים ביודעם כי לא
טבלו לטהרה וחשים כי רוח הנבואה עומדת לשרות עליהם בהיותם
ערים" .מים! מים!" ,החלו ִמ ְר ָים ו ַא ֲהרֹן צווחים ,מייחלים למקווה
טהרה שיוכלו לטהר עצמם בו לפני בוא הנבואה .לפתע מבינים כי
נכון עשה ֹמ ֶ ׁשה שפרש מאשתו מאחר שזוכה לגילוי שכינה בלא
עת קבועה .קול עז נשמע בליבותיהם" :צאו שלושתכם אל אוהל
מועדַ ."...א ֲהרֹן ו ִמ ְר ָים פסעו בזריזות אל אוהל מועד ,נכנסו אליו
וראו את ֹמ ֶשׁה עומד לפניהם ,עיניהם מושפלות ,יודעים כי סרחו.
" ַא ֲהרֹן ו ִמ ְר ָים ,צאו אל פתח האוהל" ,נשמע הקול דובר באוזניהם.
האח והאחות יצאו נפולי פנים ,ליבם דווה ,הרגשת טומאה ובושת
פנים אפפה את ישותם בהיותם עומדים טמאים ומדברים עם
המקום .עמוד הענן עמד בפתח האוהל ,נישא אל על .הקול דיבר
528
