Page 537 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 537

‫‪Pg: 537 - 17-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫"אני חושב שאם ניכנס לארץ‪ ,‬זאת תהיה צרה צרורה"‪ ,‬אמר שפט‬
‫בן חורי‪" .‬אתם יודעים שכאן לא יהיה לנו את המן ולא את בארה של‬
‫ִמ ְר ָים‪ .‬אם ניכנס לארץ‪ ,‬נהיה חייבים להתחיל לעבוד את האדמה‪,‬‬
‫לזרוע‪ ,‬לקצור‪ ,‬ומתי נספיק ללמוד את התורה שנתן לנו השם?"‪,‬‬

       ‫נאנח שפט בן חורי‪" ,‬איך יהיה זמן לשבת ולהגות בתורה?"‪.‬‬
‫"הצרה הכי צרורה היא ש ֹמ ֶשׁה רבנו ימות ברגע שניכנס לארץ"‪,‬‬
‫אמר שמוע בן זכור‪" .‬שמעתם את נבואתם של ֶא ְל ָ ּדד ּו ֵמי ָדד‪ ,‬ש ֹמ ֶ ׁשה‬

                             ‫ימות ִויה ֹו ֻׁש ַע בן נון יכניס את העם לארץ"‪.‬‬
‫"רק זה חסר לנו‪ ,‬ש ְיה ֹו ֻׁש ַע בן נון יהיה המנהיג‪ .‬אני לא יודע איך‬
‫ֹמ ֶ ׁשה בחר בו מכל שבט אפרים להיות בין המרגלים‪ .‬הוא בסך הכול‬
‫המנקה של בית המדרש של ֹמ ֶשׁה רבנו‪ .‬איך הוא התברג בינינו?"‪,‬‬

                                                    ‫אמר בבוז גדי בן סוסי‪.‬‬
‫"ששש‪ ...‬הנה שני הליצנים באים"‪ ,‬השקיט את החבורה גדיאל‬

                                                                      ‫בן סודי‪.‬‬

‫"תקטפו את הזמורה הזאת של הענבים"‪ ,‬אמר יגאל בן יוסף בהצביעו‬
                                                   ‫על זמורת ענבים ענקית‪.‬‬

          ‫"איך נרים אותה? היא ענקית!"‪ ,‬התפלא גאואל בן מכי‪.‬‬
‫"ניקח שני מוטות‪ ,‬מכל צד ישאו שניים‪ ,‬וכך נרים אותה"‪ ,‬הסביר‬

                                                               ‫יגאל בן יוסף‪.‬‬
‫"שפט בן חורי‪ ,‬אתה תיקח תאנה אחת‪ ,‬אני יודע שהיא כבדה‬
‫אבל אתה תסתדר‪ .‬ושמוע בן זכור‪ ,‬אתה תישא רימון אחד‪ .‬אין מה‬
‫לעשות‪ ,‬משה ציווה שנביא מפירות הארץ"‪ ,‬המשיך יגאל בן יוסף‪,‬‬

                       ‫"מה הארץ הזאת משונה אף פירותיה משונים"‪.‬‬
‫" ָּכ ֵלב ִויה ֹו ֻׁש ַע! מה איתכם? מה אתם לוקחים?"‪ ,‬קרא יגאל לשני‬

                                                                    ‫הצעירים‪.‬‬

‫‪537‬‬
   532   533   534   535   536   537   538   539   540   541   542