Page 601 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 601

‫‪Pg: 601 - 19-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫משהו דומה לזה‪ ,‬יש להם רק איזה ארון מבעית שהולך לפני המחנה‬
                  ‫שלהם‪ ,"...‬הזקן נשמע מזועזע כשהזכיר את הארון‪.‬‬

‫"ארון?"‪ ,‬שאל בלק‪" ,‬זה מה שיש להם? ארון! ממנו אתם‬
                                                                  ‫מפחדים?"‪.‬‬

‫"כן‪ ,‬ארון!"‪ ,‬זעם נשמע בקולו של הזקן‪" :‬אם היית רואה מה‬
‫עשה הארון הזה לאמוריים שניסו לטמון פח לישראלים‪ .‬הם‬
‫הסתתרו בשני צידי מעברות ארנון בשביל לרגום את הישראלים‬
‫כשהם יעברו בתווך‪ .‬הארון הזה הדביק את שני ההרים זה לזה‪,‬‬
‫מוחץ בתוכו את האמוריים‪ ,‬ואחר כך שיטח את ההר למישור כאילו‬
‫לא היה שם דבר קודם לכן"‪ .‬קול בכי נשמע מהזקן‪" :‬יכול להיות‬

                                                ‫ששר הצבא שלך צודק‪."...‬‬
‫בלק חיכך במצחו‪ ,‬מנסה למצוא תכסיס שבעזרתו יוכל לנצח את‬
‫עם ישראל‪ .‬יודע בתוכו כי החלום שראה‪ ,‬כי רבבות מעם ישראל‬
‫ייפלו על ידו‪ ,‬היה נכון‪ ,‬חש שחייבת להיות עצה בעת הזאת‪ .‬זיק אור‬
‫של תקווה ניצת בעיניו‪ ,‬מקפיץ אותו ממקומו על רגליו כנשוך נחש‪:‬‬
‫" ִּב ְל ָעם!"‪ ,‬צעק בקול‪ ,‬מכה את כל היושבים בתדהמה‪ִּ " :‬ב ְל ָעם בן‬
‫ְּבע ֹור! אתם אומרים שכוחם של עם ישראל הוא בפיהם‪ ,‬אנחנו נביא‬
‫כנגדם אדם שכל כוחו הוא בפיו!"‪ ,‬צחק בקול מתגלגל בשמחה‪:‬‬

                                                        ‫" ִּב ְל ָעם בן ְּבע ֹור‪."...‬‬

‫מסע ארוך ומייגע עברו זקני מואב וזקני מדיין בדרכם פתורה‪,‬‬
‫עירו של ִּב ְל ָעם בן ְּבע ֹור‪ ,‬המרוחקת כשמונה מאות מיל מארץ‬
‫מואב‪ .‬השליחים הרצוצים הגיעו לביתו של ִּב ְל ָעם לעת ערב‪ ,‬בית‬
‫גדול ומפואר המעיד על עושר בעליו‪ .‬ריח עז עלה בנחירי האנשים‬
‫בכניסתם לבית‪ ,‬ריח מרקחות סמים המתערבבים זה בזה‪ ,‬המעלים‬

                                                 ‫ניחוחות בבגדי השליחים‪.‬‬
‫ִּב ְל ָעם‪ ,‬איש זקן מאוד הצולע באחת מרגליו‪ ,‬על עינו הימנית רטייה‬
‫המסתירה את עינו המנוקרת‪ ,‬פניו המקרינות זימה ומזימה הביטו‬
‫במשלחת הזקנים המתדפקת על דלתות ביתו‪ .‬עינו החקרנית בוחנת‬

‫‪601‬‬
   596   597   598   599   600   601   602   603   604   605   606