Page 602 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 602

‫‪Pg: 602 - 19-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫את לבושי הבאים אליו‪ ,‬מתבוננת בשלל אביזרי הקסמים הנמצאים‬
‫בידיהם ועל סוסיהם‪ .‬עינו צדה את שקי המתנות והתשורות הרבים‬

                                                  ‫שמונחים על גב הסוסים‪.‬‬
‫"מה רצונכם כאן?"‪ ,‬שאל בחשדנות וללא גינוני נימוס את‬

                                                       ‫המשלחת המכובדת‪.‬‬
‫ראש המשלחת קד בראשו לעבר ִּב ְל ָעם‪" :‬אדוני ִּב ְל ָעם בן ְּבע ֹור‪,‬‬
‫בלק בן ציפור מלך מואב שלח אותנו אליך לבקשך לבוא אל ארצנו"‪.‬‬
‫חיוך קל עלה על שפתיו של ִּב ְל ָעם‪" :‬אז בסוף בלק בן ציפור אכן‬
‫נעשה מלך כמו שניבאתי לו מימים ימימה‪ .‬בזמנו הוא חשב שאני‬
‫לועג לו"‪ ,‬גיחוך קל וצורמני נשמע מפיו של ִּב ְל ָעם‪" :‬יפה‪ ,‬יפה‪,‬‬

        ‫ומדוע רוצה המלך בלק שאבוא אליו?"‪ ,‬שאל בנימת זלזול‪.‬‬
‫ראש המשלחת חיכך בגרונו ואמר‪" :‬כה אמר המלך בלק‪' :‬הנה‬
‫עם יצא ממצרים‪ ,‬הנה כיסה את עין הארץ והוא יושב ממולי‪ .‬ועתה‬
‫לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה‬
‫בו ואגרשנו מן הארץ‪ ,‬כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור‬

                                                                        ‫יואר"‪.‬‬
‫"עד כמה שאני יודע‪ ,‬עמכם רב הרבה יותר מעם ישראל"‪ ,‬אמר‬
‫ִּב ְל ָעם בתמימות מעושה‪" :‬ואם המדיינים מצטרפים אליכם‪ ,‬אתם‬

                                  ‫עולים על עם ישראל בכפלי כפליים"‪.‬‬
‫השליח נע בחוסר נוחות‪ ,‬מרגיש את הארס הנוטף מפי ִּב ְל ָעם‪ ,‬את‬
‫השתוקקות האיש להתרפסות לפניו‪" .‬הנה‪ ,‬אדוננו המלך בלק שלח‬

                   ‫אליך מכתב"‪ ,‬אמר בעודו שולף איגרת מאמתחתו‪.‬‬
‫ִּב ְל ָעם פתח את האיגרת‪" :‬אל אדוני ואלופי ִּב ְל ָעם בן בעור‪ ,‬ידידי‬
‫היקר משכבר הימים‪ .‬פונה אני אליך בבקשה דחופה כי תסכים לבוא‬
‫אליי‪ .‬עם ישראל שיצא ממצרים הגיע לגבולי ומבקש להשמיד את‬
‫עמי‪ .‬אף שלוחמיי חזקים ורבים מלוחמי ישראל‪ ,‬אינני יכול להם‪.‬‬
‫עוג מלך הבשן וסיחון מלך חשבון הושמדו בידי העם הזה‪ .‬את‬
‫מנהיגם של ישראל אתה מכיר היטב עוד משחר נעוריו‪ֹ ,‬מ ֶשׁה בן‬
‫ַע ְמ ָרם אשר גדל במצרים הינו מנהיג העם‪ .‬לא שחושש אני עליי ועל‬

                                                                           ‫‪602‬‬
   597   598   599   600   601   602   603   604   605   606   607