Page 657 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 657

‫‪Pg: 657 - 21-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫"ליטול את נשמתך באתי"‪ ,‬נענה המלאך‪ ,‬ספק בהנאה ספק ביראה‪.‬‬
             ‫"מי שיגרך אליי?!"‪ ,‬שאל ֹמ ֶשׁה כשאול תלמיד חצוף‪.‬‬
                       ‫"בורא כל הבריות!"‪ ,‬ענה המלאך בחשיבות‪.‬‬

‫"איני מוכן שתיטול את נשמתי! שכבר הבטיחני הבורא שאיני‬
‫נמסר בידיך!"‪ ,‬אמר ֹמ ֶשׁה‪ ,‬מבטל את הנמצא ממולו ושב לכתיבתו‪.‬‬

     ‫"אבל כל באי עולם נמסרים בידי‪ ,"...‬תירץ המלאך את בואו‪.‬‬
‫ֹמ ֶשׁה הביט בזעם במטריד העקשן‪" :‬יש בי יותר כוח מכל באי‬
‫עולם!"‪ ,‬אמר‪ ,‬מישיר עיניו אל הישות אשר ממנה רועדים כל יושבי‬

                                                                          ‫חלד‪.‬‬
                                                  ‫המלאך‪" :‬מה כוחך?"‪.‬‬
‫ֹמ ֶשׁה‪" :‬אני בן ַע ְמ ָרם אשר נולדתי מהול! בגיל שלוש התנבאתי‬
‫שאני עתיד לקבל תורה! נטלתי את כתר ַּפ ְר ֹעה מעל לראשו! עשיתי‬
‫אותות ומופתים במצרים והוצאתי שישים ריבוא גברים לעיניהם!‬
‫קרעתי את הים‪ ,‬הפכתי מים מרים למתוקים! עליתי ודרכתי דרך‬
‫בשמים‪ ,‬נלחמתי במלאכים וניצחתי אותם! קיבלתי תורה של אש‬
‫ודיברתי עם ה' פנים בפנים! נלחמתי בעוג ובסיחון! הצריך אתה‬
‫עוד סיבות???"‪ֹ ,‬מ ֶ ׁשה הביט בזעף גובר על העומד ואינו זע מפניו‪:‬‬
                   ‫"לך מכאן‪ ,‬שאני רוצה לקלס ולשבח את בוראי!"‪.‬‬
‫קול גיחוך נשמע מהמלאך‪" :‬מה אתה מתגאה? יש לו מי שיקלסו‪.‬‬
                                            ‫השמים מספרים כבוד א‪-‬ל!"‪.‬‬
‫זיקי רשף בקעו מעיני ֹמ ֶשׁה‪" :‬וכשאני מקלס הם שותקים ודוממים‪,‬‬
‫שכבר דוממתי אותם באומרי‪' :‬האזינו השמים ואדברה ותשמע‬

                                                          ‫הארץ אמרי פי!"‪.‬‬
‫המלאך נעלם‪ ,‬יודע כי לא יוכל לאדם העומד ממולו‪ֹ .‬מ ֶשׁה המשיך‬
‫בכתיבתו‪ ,‬דקות ספורות חלפו והמלאך שב‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה נשא עיניו‪ ,‬רואה‬
‫ממולו את המלאך שלוף החרב מתקרב לעומתו בבטחה‪" .‬י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה"‪,‬‬
‫אמר ֹמ ֶשׁה את האותיות הקדושות של שמו המפורש של הבורא‪,‬‬

                                   ‫מתכוון לכלות באמצעותן את הטרדן‪.‬‬

‫‪657‬‬
   652   653   654   655   656   657   658   659   660   661   662