Page 660 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 660

‫‪Pg: 660 - 21-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫ּו ְל ָגד ָא ַמר ָּבר ּו ְך ַמ ְר ִחיב ָּגד ְּכ ָל ִביא ָׁש ֵכן ְו ָט ַרף ְזר ֹו ַע ַאף ָק ְד ֹקד‪ַ  .‬ו ַ ּי ְרא‬
‫ֵרא ִׁשית ל ֹו ִּכי ָׁשם ֶח ְל ַקת ְמ ֹח ֵקק ָספ ּון ַו ֵ ּי ֵתא ָרא ֵׁשי ָעם ִצ ְד ַקת ה' ָע ָ ׂשה‬

                                                     ‫ּו ִמ ְׁש ָּפ ָטיו ִעם ִי ְ ׂש ָר ֵאל‪ .‬‬
                                ‫ּו ְל ָדן ָא ַמר ָ ּדן ּג ּור ַא ְר ֵיה ְי ַז ֵּנק ִמן ַה ָּב ָׁשן‪.‬‬
  ‫ּו ְל ַנ ְפ ָּת ִלי ָא ַמר ַנ ְפ ָּת ִלי ְ ׂש ַבע ָרצ ֹון ּו ָמ ֵלא ִּב ְר ַּכת ה' ָים ְו ָדר ֹום ְי ָר ָׁשה‪.‬‬
‫ּו ְל ָא ֵׁשר ָא ַמר ָּבר ּו ְך ִמ ָּב ִנים ָא ֵׁשר ְי ִהי ְרצ ּוי ֶא ָחיו ְו ֹט ֵבל ַּב ֶּׁש ֶמן ַר ְגל ֹו‪.‬‬
‫ַּב ְר ֶזל ּו ְנ ֹח ֶשׁת ִמ ְנ ָע ֶלי ָך ּו ְכ ָי ֶמי ָך ָ ּד ְב ֶא ָך‪ֵ  .‬אין ָּכ ֵא‪-‬ל ְי ֻׁשר ּון רֹ ֵכב ָׁש ַמ ִים‬

                                                ‫ְב ֶע ְז ֶר ָך ּו ְב ַג ֲא ָות ֹו ְׁש ָח ִקים"‪  .‬‬
‫"עד מתי אתה מעכב מפניי?"‪ ,‬שמע ֹמ ֶשׁה את הנבואה מזרזת‬

                                             ‫אותו לשוב אל כור מחצבתו‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה ממהר לברך את כלל השבטים‪ְ " :‬מ ֹע ָנה ֱאלֹ ֵקי ֶק ֶדם ּו ִמ ַּת ַחת‬
‫ְזרֹ ֹעת ע ֹו ָלם ַו ְי ָג ֶר ׁש ִמ ָּפ ֶני ָך א ֹו ֵיב ַו ּיֹא ֶמר ַה ְׁש ֵמד‪ַ  .‬ו ִ ּי ְׁש ּ ֹכן ִי ְ ׂש ָר ֵאל ֶּב ַטח‬
‫ָּב ָדד ֵעין ַי ֲע ֹקב ֶאל ֶא ֶרץ ָ ּד ָגן ְו ִתיר ֹו ׁש ַאף ָׁש ָמיו ַי ַע ְרפ ּו ָטל‪ַ  .‬א ְׁש ֶרי ָך‬
‫ִי ְ ׂש ָר ֵאל ִמי ָכמ ֹו ָך ַעם נ ֹו ַׁשע ַּבה' ָמ ֵגן ֶע ְז ֶר ָך ַו ֲא ֶׁשר ֶח ֶרב ַּג ֲא ָו ֶת ָך ְו ִי ָּכ ֲח ׁש ּו‬

                                    ‫ֹא ְי ֶבי ָך ָל ְך ְו ַא ָּתה ַעל ָּבמ ֹו ֵתימ ֹו ִת ְדרֹ ְך"‪.‬‬

‫"עלה אל הר העברים הזה"‪ ,‬נשמע הקול המצווה בתוככי ֹמ ֶ ׁשה‪.‬‬
‫"לא ירידה היא לך אלא עלייה‪ ,‬זכית לרום מעלת האדם‪ ,‬אין לך לאן‬
‫להתרומם יותר בהיותך מלובש בגוף בשר ודם‪ .‬הגיעה העת לפשוט‬
‫את המלבושים ולהיכנס למחיצה המוכנה לך לפניי‪ .‬זכית והשארת‬
‫חליפות אחריך‪ ,‬אנשים אשר ילמדו ויקיימו את העצות והמצוות‬
‫אשר לימדת אותם‪ .‬כלל ישראל הינם תלמידיך ותלמידי תלמידיך‬

                           ‫לעולם ועד‪ .‬עלה אליי ושמשני במקומי‪."...‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה החל לפסוע בזריזות לעבר ההר כנער צעיר שכוחו במותניו‪.‬‬
‫שתים עשרה מדרגות נגלו לפניו‪ֹ ,‬מ ֶשׁה דילגן כאחת‪" .‬אנא אבי‪ ,‬אל‬

                            ‫תמסרני ביד מלאך המוות"‪ ,‬ביקש בתחינה‪.‬‬
‫"אל תירא‪ ,‬אהובי‪ ,‬חייך שאני מטפל בך בעצמי וגונז אותך‪ .‬ימיך‬
‫בטלים ואורך אינו בטל‪ ,‬שאני בכבודי מאיר לך‪ ,‬ומכבודי אשים‬

                                                                           ‫‪660‬‬
   655   656   657   658   659   660   661   662   663   664