Page 66 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 66
Pg: 66 - 3-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"כןִ ,מ ְר ָים היא כבר חצי מיילדת" ,חייכה י ֹו ֶכ ֶבד .כאב חד הרעיד
את גופה" ,זה מתקרב מהר מאוד" ,לחשה ל ִר ְב ָקה.
"אבא ,אימא ביקשה שתבוא הביתה ,אהרוני צריך לאכול" ,אמרה
ִמ ְר ָים בשלוות נפש לאביה.
ַע ְמ ָרם הביט בבתו בפליאה .פחות משעה עברה מאז יצא את הבית
עם ַא ֲהרֹן וכבר ִמ ְר ָים קוראת לו לשובַ .ע ְמ ָרם בלם את רצונו לרוץ
חזרה אל ביתו לראות את שלום אשתו ואת הרך הנולד" .טוב ,אנחנו
באים" ,ענה כלאחר יד" ,אהרוני ,בוא צדיק ,אימא הכינה לך ארוחת
צהריים".
ַא ֲהרֹן עוזב את הילדים ששיחק עימם ושב בריצה קלה אל אביו,
מניף מקל קטן האחוז בידו ,כאוחז חרב" .קדימה לאכול" ,קרא
בצחקו את צחוקו המתגלגל.
הבת והבן אחזו בידי האבִ ,מ ְר ָים הסתכלה בפניו המתוחות של
אביה" :האוכל מוכן לגמרי ,מבושל וטעים מאוד" ,אמרה לאביה,
רומזת בעדינות.
"יופי ,אני רעב מאוד" ,קרא ַא ֲהרֹן בקול" :מהבוקר לא אכלתי
כלום".
ַע ְמ ָרם ו ִמ ְר ָים צחקו קלות" ,תיכף תשב לאכול ,מתוק".
ַע ְמ ָרם וילדיו נכנסו הביתה ,סוגרים את הדלת במהירות אחורי גבם.
עיניהם ,כשבויות ,מתבוננות למרכז החדר .י ֹו ֶכ ֶבד יושבת על כיסא,
בנה שנולד זה עתה מונח בידיה ,עטוף בשמיכה לבנה .אור יקרות
בוקע מפניו ,מאיר לכל סביבותיו .י ֹו ֶכ ֶבד לכודה במראהו ,עיניה
נעוצות בבנה הקטן ,שותות בצמא את זיו פניו.
"מזל טוב" ,לוחשת ִר ְב ָקה לאב המוקסם" :יש לך בן בריא
ומושלם .ילד יפה וחזק ,הוא אפילו לא בכה כשנולד .הוא מתבונן
66
