Page 67 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 67

‫‪Pg: 67 - 3-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫על סביבותיו‪ ,‬הוא נראה ילד חכם"‪ִ .‬ר ְב ָקה לא יכלה לעצור בעדה‬
                        ‫מלדבר עם ַע ְמ ָרם ולשתף אותו בחוויה שחשה‪.‬‬

‫"אבא"‪ ,‬לחשה ִמ ְר ָים‪" :‬הוא נראה בדיוק כפי שחלמתי אותו‪ .‬אתה‬
‫זוכר שסיפרתי לך על החלומות שלי? זה הילד שחלמתי עליו‪ .‬זהו‬

                     ‫מושיען של ישראל שאני כל הזמן חולמת עליו"‪.‬‬
‫ַע ְמ ָרם ניגש כחולם לאשתו היושבת במרכז החדר‪ ,‬מתבונן בבנו‬

                       ‫הנולד‪" .‬הכול בסדר?" שואל בדאגה את אשתו‪.‬‬
‫"הכול מצוין"‪ ,‬לוחשת י ֹו ֶכ ֶבד‪ ,‬אינה מסוגלת להעתיק את עיניה‬
‫מבנה הקטן‪" .‬הוא נולד מהול‪ ,‬ציפורניו גמורות ועשויות כתינוק‬
‫שסיים את תשעת חודשיו‪ .‬הכול נפלא! תביט בו יקירי‪ ,‬תסתכל‬

                                                                 ‫בילד שלנו"‪.‬‬
‫ַע ְמ ָרם התבונן בתינוק‪ ,‬חש כיצד נשאב לתוך עיניו הפיקחות של‬
‫הילד‪" :‬בדיוק כמו בחלומי"‪ ,‬חשב ַע ְמ ָרם‪ַ .‬ע ְמ ָרם נזכר בחלומות‬
‫שאותם לא סיפר לאף אדם‪ ,‬בחלום על הילד שנולד לו ולאשתו‪ ,‬על‬
‫הילד בעל העיניים הכחולות כמעמקי הים‪ ,‬על הקול המבשר‪" :‬זהו‬

                                                       ‫מושיען של ישראל"‪.‬‬
‫"מי זה?" שאל ַא ֲהרֹן‪ ,‬מלטף בחיבה את פני הרך הנולד‪ .‬פניו של‬
‫ַא ֲהרֹן קרנו‪ ,‬הוא ידע שעוד מעט יהיה לו אח קטן‪ ,‬אח שיהפוך אותו‬

                                                 ‫בין רגע להיות 'אח גדול'‪.‬‬
‫"זהו אחיך הקטן"‪ ,‬לחש ַע ְמ ָרם ל ַא ֲהרֹן תוך שמניח את ידו על‬
‫כתפו של בנו בן השלוש‪ ,‬שלפתע הפך לגדול‪ַ " .‬א ֲהרֹן‪ ,‬תקשיב לי‬
‫היטב"‪ ,‬קולו של ַע ְמ ָרם השתנה לרציני במיוחד‪" :‬אסור לאף אחד‬
‫לדעת שנולד לך אח! אתה מבין? לאף אחד! לא לחברים! לא‬
‫לשכנים! לאף אחד! אם הדבר ייוודע‪ ,‬יבואו המצרים וייקחו לנו‬
‫אותו! ואז לא יהיה לך אח קטן! אתה מבין ַא ֲהרֹן? זה חשוב מאוד"‪.‬‬
‫ַא ֲהרֹן הביט באביו‪ ,‬מבין בידיעה של ילד‪ .‬הוא ראה את ההורים‬
‫המסכנים הרצים אחרי עגלות הילדים הנלקחים בחוזקה מידיהם‪.‬‬
‫הוא ראה את המכות שהוכו ההורים‪ ,‬האחים והשכנים כאשר ניסו‬

‫‪67‬‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72