Page 74 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 74
Pg: 74 - 3-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
השוטרים מתמוגגים מצחוק ,נהנים ממחזה הזוועה .עשן שחור
מכסה את היישוב ,מסמא את העיניים.
ִמ ְר ָים שומעת את הצעקות ,ריח העשן החריף מגיע לאפה .בשקט,
פותחת את דלת הבית ,בצד השני של היישוב נשמעות צעקות
וצרחות מלוות בצחוק מצרי מתגלגלִ .מ ְר ָים יוצאת מפתח הבית
חרש ,נושאת בידיה הקטנות את התיבה שהכינו לתינוק הקטן:
"שקט טוביה ,שלא ישמעו אותנו" ,לוחשת לתינוק ורצה חרישית
לעבר היאור .הרגליים הקטנות הרגילות לצעוד בשבילים הצרים,
המכירות כל משעול ושביל ,הולכות בבטחה בחשכת הלילה.
"צדיק" ,לוחשת לאחיה התינוק" :התחבולה הצליחה ,הבית הנטוש
שאבא העלה בלהבות משך את כל השוטרים אליו .עוד מעט אנחנו
מגיעים ."...צער ויגון מציפים את ליבה כאחד" ,מגיעים לאיפה?",
שואלת את עצמה" ,ממוות למוות? איזו תקווה יש?" .הרגליים
צועדות לכיוון המותווה מראש מהוריה" ,לאן? מה יהיה? מה
אעשה עם התיבה?" ,השאלות עולות מציפות את הילדה הקטנה,
ספקות וחששות צפים בנפש הצעירה ,מנסים להניאה ממעשיה.
ִמ ְר ָים מרגישה איך הרגליים הזריזות ממאנות להיענות לפקודה
המוטלת עליהן ,כמבקשות לעצור במקומן .הלב ,המוח והגוף כולו
לוחש" :את מצעידה את אחיך למוות! רוצחת! מוגת לב!"ִ .מ ְר ָים
כושלת ,נופלת על הקרקע ,חשה את הכאב בברכיים הפצועות.
במהירות ,פותחת את התיבה כדי לראות שמא אחיה הקטן נפגע.
התינוק ישן ,חיוך עדין נסוך על פני המלאך הרכים המאירים את
חשכת הלילִ .מ ְר ָים מלטפת בידיה את הפנים הענוגות ,חשה איך
נפשה יוצאת מקרבה ומתמזגת בנפש אחיה הפעוט.
"אבא אמר שזאת הדרך היחידה שהוא יכול להינצל! אבא צדיק!
אם הייתה דרך טובה מזאת הוא היה מוצא אותה! ה' לא ייתן לאבא
שלי להיכשל! אני חייבת לעשות מה שאבא ציווה אותי ,אפילו
74
