Page 75 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 75
Pg: 75 - 3-Back 21-10-20
דור המדבר
אם זה לא נראה לי!" ,אומרת לעצמה ,מכריחה את עצמה לקום על
רגליה ,להמשיך וללכת בדרך לאבדון.
שעתיים צועדת הילדה ,זרועותיה וכתפיה כואבות ממשא התיבה.
רגליה רועדות ,עיניה זולגות דמעות ופיה רוחש תפילה" :אנא ,אבא
שבשמים ,תשמור על טוביה שלי .בבקשה אבא יקר ,שטוביה הקטן
לא ייפגע".
ריח המים עולה באפה ,מעורב בריחות עשבי המים וקני הסוף.
קול פכפוך המים הזורמים לאיטם נשמע באוזניה ,לוחש מזימות.
האופק מחל להצהיב ,קרני שמש בודדות בוקעות את אפלת
הלילה .קול ציוץ ציפורי שיר נשמע משפת הנהר ,עדר פרות שותה
מהמים הזכיםִ .מ ְר ָים מתקרבת לנהר ,חשה שגופה אינו יכול לשאת
עוד את עצמו ,מרגישה את הלשון התפוחה שבפיה המשתוקקת
ללגום מעט מים .הכאב שברגליה השרוטות מתגבר כשגופה חש
את קרבת המים הצלוליםִ .מ ְר ָים מתגברת ,מצווה על גופה להחיש
את קצב הצעידה" .עוד דקות ספורות יעלה אור הבוקר ,אסור לנו
להיות במקום פתוח וגלוי ,תזדרזי ִמ ְר ָים ,יש לך משימה חשובה",
מצווה על עצמה ,נושאת את רגליה הכבדות בריצה .במרחק לא
רב ,מבחינה בצביר קני סוף גבוהים ,צבעם הירוק החל להתגלות
בשפעת קרני השמש עליהם" :רוצי ִמ ְר ָים! לפני שיראו אותך!".
ִמ ְר ָים רצה ,חשה את המים הקרירים נושקים לרגליה ,מרטיבים את
כפותיה המיובלות מההליכה הממושכת .מבלי לחשוב ,מניחה את
התיבה הקטנה על פני המים ,שותה לרוויה ממימי היאור המפיחים
חיים בגופה הכואב והדואב .ידיה הקטנות נושאות מהמים הצוננים,
שוטפות את פניה הצעירות ,העייפות והלאותִ .מ ְר ָים שוכחת היכן
היא נמצאת ,כל כולה מתענגת מהחיות הרעננה השופעת בתוכה,
המשכחת את הכאב.
קול קריאות נשים נשמע באוזניה ,תולש אותה מהרגשת עינוגה,
משיב אותה אל המציאותִ .מ ְר ָים מסתובבת לאחוז בתיבה ,להצפין
75
