Page 91 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 91

‫‪Pg: 91 - 3-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫בניסיון בלתי אפשרי ולא מובן‪ ,‬מושיטה ַּב ְת ָיה את ידה לעבר‬
‫התיבה הרחוקה וחשה איך ידה נמתחת ומתארכת באורח פלא עד‬
‫הגיעה אל התיבה הרחוקה‪ַּ .‬ב ְת ָיה מושכת ידה אליה בחזרה‪ ,‬אוחזת‬
‫בתיבה כאדם האוחז בבנו הקטן ומצילו ממימי הנהר הסוחפים‪.‬‬
‫ַּב ְת ָיה והמשרתת עולות לגדת הנהר כשידה של ַּב ְת ָיה אוחזת בתיבה‬
‫המיוחלת‪ .‬בעיניה מתבוננת בתיבה‪ ,‬בידיים רועדות‪ ,‬נוטפות מים‪,‬‬
‫הרימה לאיטה את מכסה התיבה‪ .‬עיניה החומות נפערו‪ ,‬שטף אור‬
‫נעים ורגוע הוקרן לעבר מבטה המשתאה‪ .‬רגש חמלה ואהבה הציף‬
‫את ליבה‪ ,‬השתוקקות לאחוז את הילד בידיה ולאמצו אל חיקה‪ .‬ידה‬

                   ‫הפשוטה קדימה נבלמה בהיזכרה כי מצורעת היא‪.‬‬
‫המשרתת חשה בדילמה הממלאת את ליבה של ַּב ְת ָיה‪ ,‬ראתה את‬
‫הדמעה המבצבצת בקרן עינה‪ .‬הושיטה ידה‪ ,‬גילתה את בשרו של‬

                                                ‫הילד וראתה כי מהול הוא‪.‬‬
‫קול בכייתו של התינוק נשמע‪ ,‬עיניו מביטות ב ַב ְת ָיה‪ ,‬כלוחשות‬

                                  ‫לה‪" :‬בבקשה‪ ,‬הרימי אותי על ידייך"‪.‬‬
‫"מילדי העברים הוא"‪ ,‬לחשה המשרתת ל ַב ְת ָיה המביטה אחוזת‬
‫קסם בילד‪" .‬את יכולה להרים את הילד על ידייך‪ .‬ילד עברי הוא‪ ,‬אין‬
‫כוחות הטבע שולטים בעברים‪ ,‬הכול בגזרת אדון עולם‪ .‬ההנהגה‬
‫של ה' את עמו הינה הנהגה פרטית‪ ,‬אין אדם חולה אילולא נגזר‬
‫עליו משמים לחלות‪ .‬הצרעת לא תגרום לו כל רע‪ ,‬אין כוחות הטבע‬

                                                             ‫שולטים עליו"‪.‬‬
‫ַּב ְת ָיה שלחה בהיסוס מה את ידיה לאחוז בילד‪ ,‬לאמצו אל ליבה‪.‬‬
‫כפות ידיה המלאות פצעים ונגעים‪ ,‬נגעו בילד הרך‪ַּ .‬ב ְת ָיה נשאה את‬
‫העולל בכפיה‪ ,‬רואה ומתקשה להאמין בנס המתחולל מול עיניה‪.‬‬
‫כמטה קסם‪ ,‬כנחש המשיל את עורו‪ ,‬הושלו הנגעים‪ .‬עורה הנגוע‬
‫והפצוע נרפא באורח פלא‪ַּ .‬ב ְת ָיה חשה את ההתחדשות‪ ,‬הרגישה‬
‫את עורה נמתח ונעשה חלק כעור התינוק הקטן האחוז בידיה‪ַּ .‬ב ְת ָיה‬
‫מאמצת את התינוק הקטן אל חיקה‪ .‬הרווקה הצעירה‪ ,‬שאיבדה כל‬
‫תקווה להינשא ולהוליד ילדים‪ ,‬הרגישה הרגשת חיות של אדם בריא‬

‫‪91‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96