Page 95 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 95
Pg: 95 - 3-Back 21-10-20
דור המדבר
"כן גבירתי ,אני רצה ,אבל זה ייקח לי קצת זמן .היישוב העברי
מרוחק מכאן .איפה תחכו לי?".
"אנחנו נשב כאן ונמתין לך" ,ענתה ַּב ְת ָיה ,מתיישבת על כיסא
המוצב בצל אחד הבתים" .תעשי את זה כמה שיותר מהר" ,ביקשה
מהילדה" :התינוק המסכן שלי רעב".
"טוב גבירתי" ,אני ארוץ" .גבירתי ,אני יכולה לתת נשיקה לתינוק
שלך?" ,שאלה הילדה בבושה.
"כן מתוקה" ,חייכה ַּב ְת ָיה.
הילדה התקרבה לנשק לתינוק הבוכה" :טוביה מתוק ,תפסיק
לבכות ,אני הולכת לקרוא לאימא" ,לחשה הילדה ,נשקה לתינוק
ורצה בשמחה כאיילה שלוחה.
"מה היא אמרה?" ,שאלה ַּב ְת ָיה ,שלא הבינה את השפה ,את
שפחתה ָר ֵחל.
ָר ֵחל חייכה באושר" :היא אמרה לו שאת החלב של האישה שהיא
תביא לו ,הוא בטוח יאהב".
שעת צהרים הגיעה ,השמש ניצבת במרכז הרקיע ,קופחת על
הראשיםַּ .ב ְת ָיה ו ָר ֵחל יושבות עם התינוק ,מצפות בקוצר רוח לילדה
ולמינקת .העוברים ושבים עוצרים ,נועצים מבט בבת המלך היושבת
בפתח הבית הקטן עם שפחה עברייה ותינוק.
ַּב ְת ָיה מתבוננת בילד ,משחקת ומשתעשעת עם ילדה החדש .ליבה
נקשר בעבותות אהבה לתינוק .הילד רגוע ,מצחק בהנאה לקולות
הגרגור ,החיבוק והנישוק ש ַּב ְת ָיה מרעיפה עליו.
"הוא כל כך רגוע וחייכן" ,צוחקת ַּב ְת ָיה" :נראה שהוא בכלל
לא רעב ,כאילו לא בכה מרעב עד לפני שהילדה הקטנה הייתה
כאן"ַּ .ב ְת ָיה נזכרה ששום מזון לא בא אל פיה כל היום ,חשה ברעב
המכרסם בתוכה" :איפה היא? אני כבר מתחילה להיות רעבה ,אני
מקווה שהכול בסדר".
95
