Page 104 - Demo
P. 104

צריך "לייצר" כדור באיזה שהוא אופן. הפתרון שמצאנו היה זוג גרביים. הכנסנו גרב אחת לתוך השניה, נתנו לה צורה עגולה ושיחקנו ב"כדור" המומצא.
ורד היתה מאד חברותית מינקות. היתה עומדת על המרפסת ומזמינה ילדים שעברו ברחוב לבוא ולשחק איתה. ורד נשארה מאד חברותית עד היום ושומרת על קשרים יפים והדוקים עם חברות מילדותה. בגיל מאד צעיר היא היתה מקימה "קייטנת קיץ "לילדים מסביבתה. ביחד עם חברה קרובה היו מכנסות ילדים ומעסיקות אותם בימי החופש בעיסוקים מעיסוקים שונים לשמחת הוריהם. עם נטיות אלה הטבועות בה מילדות (ואולי אפילו מלידה) אולי זה לא מפתיע שבמהלך השנים היא הדריכה יזמים צעירים, ניהלה את המוזיאון הפתוח בעומר וכיום מרצה בחינוך
למצוינות.
רועי השתרך אחרי שניהם, "חקר" את כלי המטבח ונהנה מאד להקיש את מכסי הסירים זה בזה, ממש כאילו היו מצילתיים. לקח כף רגילה והקיש בה על מכסה של סיר , כאילו היה תוף. רק הרעש מעט שונה. רועי שמר על חוש הקצב המפותח. במהלך השנים רכש מערכת תופים
והוא מתופף להנאתו.
עם המעבר למחלקה לרפואה חברתית של בי"ח הדסה, כל סביבת העבודה שלי השתנתה. בעוד שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רוב חברי לעבודה היו כלכלנים, במחלקה לרפואה חברתית חברי לעבודה היו רופאים ואחיות. כאן למדתי לתואר שני בבריאות הציבור. חברי ללימודים היו רופאים או אחיות. אני הייתי היחידה עם רקע שונה וזה חייב אותי להשלים ידע רב בכוחות עצמי. מכל מקור אפשרי. בכל כוחי ניסיתי להשלים את הידע החסר, עד השעות הקטנות של הלילה. לאורות הדולקים בשעות הלילה קרא יהושע "פסטיבל אורות". זה היה מאד קשה. אני זוכרת שהייתי צריכה לתת הרצאה סמינריונית על לחץ דם. לא היכרתי מושגים בסיסיים. באחד המאמרים שקראתי לקראת ההרצאה, היה ניתוח סטטיסטי של תופעה כלשהי הקשורה בלחץ דם12 . הבנתי שבמאמר זה טמון ידע המקנה לי יתרון יחסי על פני חברי ללימודים וקפצתי על המאמר כמוצאת שלל רב. בהרצאתי הצגתי את הניתוח הסטטיסטי והבחנתי בכך שחברי לכיתת הלימודים לא כל כך הבינו על מה אני מדברת. אחדים התייחסו בזילזול, אחרים – בהערצה
גלויה.
ככל שהדבר יישמע מוזר, נשאתי עימי את הלקח הזה שנים רבות לאחר מכן. כשהגעתי לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, נאבקתי על כך שהקוריקולום
12 המאמר עסק בשאלה מהו הערך של לחץ הדם שממנו ואילך חשוב להתחיל במתן טיפול תרופתי. 105


























































































   102   103   104   105   106