Page 139 - Demo
P. 139
מקוטעי גפיים. ורודן המנחם לא גילה לאיש. אני גם זוכר לקסיקון למונחים לטיניים. ההורים שלי ידעו כל מילה "בלועזית", ואני חששתי – האם אוכל להיות גם אני יום אחד אבא? לפני כן אצטרך ללמוד המון מילים לועזיות. ועוד ניקיתי את "המרד" של מנחם בגין, וזיכרונותיו של צ'רצ'יל, וגם קן פולט שאבא אהב, ו"דני מטורטיה פלט", אשר תהיתי מי הוא, אגב ניגוב, ואף
פעם ידעתי כיצד להגות את שם משפחתו.
ובארון אחר, מופרדים כמו בשר מחלב, הש"ס (במובן המקורי של המילה...), והתלמוד. ובמדף אחר, יותר מקומי, חרוזיו של י.א. אליעז ששורר על אהבתו לברוריה שלו, לבאר שבע ולנגב. כי אכן, כאשר עברנו מעיר הקודש לעומר, אז התרחקנו גם מאגרנט ושמגר, ומנתן רוטנשטרייך ואל ביתנו נכנס גם חול מדברי. ועוד היו חביבים עלי ספרי הפילוסופיה של אמא. כשדפדפתי בהם ראיתי אותם מוערים בחכמה בכתב ידה היפה. אריסטו, אפלטון, דקארט היו באמת הוגים דגולים. הם שלטו ברזי התמצות, נסחו תובנות נצחיות במאמרים קצרים, וספריהם על כן -
דקים. לכן, כאשר הייתי מגיע אליהם הייתי יודע שעוד מעט אוכל לצאת החוצה לשחק.
והשבוע, לקראת פסח, אני שוב מנקה את הספרייה בבית שלנו. אני והספרים נפגשים לסבב השנתי. אריסטו ואפלטון עדיין שם. מ"גדולי הציור" יש לי כמה, יש עוד אצל ורד כמדומני. בוטיצ'לי שם, הולך ומשתבח. במדף התחתון אני מסדר את ספרי ידיעת הארץ, "מדריך מפה, שביל ישראל" ועוד. את המישלנים של חו"ל אני עורם במדף אחר, השנה יש לי מצב רוח
לוקאלי.
אין לי הרבה פסקי דין בספריה, רק שני כרכים (זהים) של "פניני יהושע", בצבע אדום בוהק, כריכתם בעלת אותו מרקם המצמרר אותי בשעת ניקוי. וליד פסקי הדין של אבא – בנאי. לא יצחק, אלא יוסי. יש לי שני עותקים, לא זהים, אחד עם ציורים נפלאים של גרבוז, של "כשאמא שלי הייתה מלכה". ובנאי מספר שם, אני זוכר, על שועה ממחניודה שהיה אוכל ביסקוויטים שבורים, ובשיחה של בנאי עם אמו היא נאנחת ואומרת שהשעה כבר רבע לשש – שש, ושעוד מעט כבר חושך. ועוד מאמא ואבא גם ספר האגדה של ביאליק ורבניצקי שבו אני קורא תמיד רק על עכנאי ותנורו, ובו על "אחרי רבים להטות". אבא התגאה מאוד ביסודות הדמוקרטיים שבסיפור. ולידם על המדף אני מניח את אפרים קציר – האוטוביוגרפיה. אני נזכר בסיפור שמופיע בספר, וששמעתי גם ממנו, גם-כן על מחניודה – איך בשנות ה-50 אהרון אחיו והוא, שני מדענים צעירים, הלכו לקצב להשיג דליי דם של פרות, מהם מיצו חלבונים, כי הם היו צריכים "לברר" את התכונות האלקטרוליטיות של החומצות האמיניות. כי אני הדור הראשון
במשפחה שבספרייתו גם ספרי מדע, ובה שועה וגם אפרים קציר חיים באותו שוק.
140
