Page 144 - Demo
P. 144
הבית בעומר היה בית עם הרבה תרבות, שירה, הומור חיקויים ושמחה. אחד הזיכרונות החקוקים אצלי קשור בהווי של השבתות והנסיעות לירושלים. בערב שבת אמא הייתה מכינה מאכלים רבים. עוף בתנור עם תפוחי אדמה, ממולאים, סוגי סלט שונים, בורקסים, קציצות ועוד ועוד. אבא, לא אהב במיוחד את מאכלי הבשר ובכל שבת היה מציע מחדש ש"אולי נעבור לארוחות חלביות". בשלבים יותר מאוחרים של חיינו התחלנו לשלב גם ארוחות חלביות, היום
אפילו משלבים גם "דגי סלמון".
סביב שולחן השבת היה הרבה הווי. היו לנו הרבה שירים קבועים כמו: "בר יוחאי נמשחת אשריך...." "דרור יקרא..." "אשת חייל", "ידיד נפש" , "צור משלו אכלנו", "יבנה בית המקדש" ועוד ועוד... הקפדנו לעשות קידוש בשבת בצהריים. לפעמים אבא היה קורא לנו גם מ "ספר האגדה" או מספר סיפור מתוך הפירוש של "פרקי אבות" של אביגדור שנאן. כשנתקלנו במושגים ובהקשרים לא מוכרים, היו אבא ואמא פותחים לנו את ה"קונקורדנציה" ומלמדים אותנו להעמיק במושג. הלמידה בבית הייתה ערך משמעותי. כאשר פניתי לאבא שיסייע לי בלימודי התיכון, הוא מיד היה פותח כמה ספרים רלוונטים ומזמין אותי לקרוא. היום אני יודעת שזה לימד אותי ל "חיפוש וחקירה". אחד הספרים שזכורים לי היטב בהיסטוריה היה
הספר של "דובנוב".
כשהיינו ממש צעירים נסענו הרבה לשבתות גם לירושלים. הנסיעה מעומר לירושלים, הייתה דרך חברון. אמא ואבא נהגו לעצור לנו בדרך, כדיי לראות כיצד הנפח מנפח זכוכית. תמיד התלהבתי מהצבעים היפים של הזכוכית, הירוק והכחול. יחד עם זאת, הדרך לירושלים תמיד עשתה לי תחושה לא טובה. הריחות בדרך חברון היו לא נעימים, סבלתי וביקשתי בכל פעם
מחדש שיתנו לי לימון.
בירושלים, אהבתי מאוד לבקר את סבתא מרים ואת הדודה ויקי. שם התפנקנו, סבתא מרים הכינה בשבת בבוקר ארוחה מפנקת של "בורקיטס", סלט טרי וביצה קשה וקשקוול. הרגל זה עבר אל ביתי עם עמית ותמר. וכשהיינו מגיעים אל סבתא אביגייל (אשר זכתה לכינוי "סבתא מעלית") היו תמיד המון אנשים. בחגים, בערב ליל הסדר השולחן היה ארוך וסבתא הכינה לנו כל מיני סוגי ממולאים ארטישוק ממולא, "חרשוף" וחמין חומה וטעימה בשבתות בבוקר. אחרי לייל הסדר הייתה פורסת סבתא המון מזרונים בסלון וישנו ביחד כולם, הדודות ובני הדודים.
אהבתי במיוחד לפטפט עם בנות הדודה שלי ובמיוחד עם עידית איתה אני בקשר עד היום.
החיים בעומר היו כמו חיי כפר. בילינו הרבה בצופים, בבריכה ובמגרש הספורט. כן, גם אני ביליתי הרבה במגרש הכדור סל. יתכן שהעובדה שגדלתי בבית עם שלושה בנים הביאה אותי להיות שחקנית כדור סל, למרות שהגובה לא היה החוזקה שלי, בלשון המעטה.
145
