Page 145 - Demo
P. 145
כשהיינו צעירים עד גיל 10 שלי, גרנו ברחוב אשל 40. היום כשאני מתבוננת על שנים אלו ברחוב אשל 40, אני יודעת להגיד שהיה שם עוד משהו שהפך אותי למי שאני היום. נתנו לי הרבה אחריות. היו לי תפקידים בבית ולקחתי אותם ב"שתי ידיים". למשל, כבר בעודי בת 6, צעדתי מידי יום בצהריים בשבילי הרחובות מהגן שלי אל הגן של רועי, כדיי לקחת אותו הביתה. לעיתים הייתי מוצאת אותו ישן בפינת הבובות, מעירה אותו ולוקחת אותו הביתה. על הצוואר
היה לי שרוך עם מפתח והיינו נכנסים לבד הביתה עד אשר אמא תגיע.
שם ברחוב אשל 40, הייתה אווירה של שכונה. בחופשת הקיץ היינו יוצאים בערב לרחוב ומשחקים "משחקי לילה", כך קראנו למשחקים בחוץ- שחקנו מחבואים, סימני דרך, "דגליים" ועוד ועוד.. בבית הייתי משחקת עם צחי במונופול ובמגוון משחקי תפקידים: היינו משאילים
אחד מהשני ספרים בסיפרייה.
היו לנו המון ספרי ילדות בבית, אמא תמיד הקפידה לקרוא לנו סיפורים. עד היום אני זוכרת את הספרים של "מרים ילן שטקליס", "ביאליק", סיפורי "משלים" , "ע' הילל", "המפוזר מכפר אזר" ועוד ועוד.. ידענו את הסיפורים בעל-פה.
כשבגרתי ואחרי שנולדו עמית ותמר (לי ולניר), סבא ג'אפי וסבתא דינה, המשיכו לקנות לנכדות המתוקות את אותם הספרים. והיום על כוננית הספרים שמורים אצלנו ספרים הדומים לספרים עליהם גדלתי ועליהם הקדשה מסבתא דינה וסבא ג'אפי.
תמר ועמית בתור ילדות צעירות זכו לסבא וסבתא מאוד אוהבים ומפנקים. זכינו להתפנק אצלם בבית בעומר, בשבתות וגם באמצע השבוע, לנסוע איתם לטיולים בעיקר בארץ. זכורים לי הרבה אתרים שאבא אהב לקחת אותנו: "עין עבדת", "ממשית", "שמורת דן", "טנטורה וחוף הבונים", ובקיץ היינו נוסעים לאילת למלון "הסלע האדום". באילת נהנינו משבוע בילוי בחופש הגדול, כאשר אבא עבד שם בבית המשפט. הנסיעות הללו היו תמיד חוויה מופלאה, נסענו עם כל החבר'ה הירושלמים של אבא ואמא. משפחת בצלאל הייתה המשפחה אליה אחיי ואני
נקשרנו במיוחד ורועי אף נשאר בקשר עם רני, עד היום.
עם סבתא דינה הספקנו לטייל גם כמה פעמים בחו"ל. היינו ביחד בארצות הברית, בספרד, באנגליה ועוד. בכל נסיעה זכינו לחוויה עשירה ומהנה. כי סבתא היא כמו "אנציקלופדיה" בכל נושא שנגענו זכינו להסבר ולהרצאה והסקרנות והמרץ שלה הם אינסופיים אז תמיד זכינו לחוויה מופלאה. הטיולים הללו היו הזדמנות מגבשת לכל המשפחה המורחבת. קשרים נוצרו בין בני הדודים הצעירים. אחת ההזדמנויות הגדולות ביותר עבור כולנו הייתה הנסיעה ל"קמפים" בארצות הברית. כולנו (רועי, נועם, רעות, אני, עמית ותמר ובאחת ההזדמנויות
146
