Page 143 - Demo
P. 143
אז מה היה שם בילדות הנשכחת אשר עיצב והשפיע על זהותי ואולי גם השאיר אותי עד היום בנגב בישוב הדומה במידה רבה לישוב עומר, הלא הוא להבים.
גדלתי בבית עם שלושה אחים צחי, רועי ואלעד. כל אחד מהם התביע חותם בתקופה אחרת על הבית ועלי. זיכרונות הילדות רבים ואנסה לתאר חוויה כללית. גדלנו עם שני הורים מרתקים אשר הצליחו לשלב ללא הרף בין טיפוח המשפחה לבין הקריירה האישית שלהם. אבא היה יוצא כל בוקר לעבודה אבל זכורה לי היטב המעורבות שלו באחזקת הבית, האהבה והדאגה הרבה שהוא העניק לי. אבא תמיד דאג לנקות את הבית ולקשור עליו סינור גבוה כמעט עד הכתפיים, לאורך השנים הוא גם למד לבשל והיו לו תבשילים רבים וקבועים כמו למשל, מיני חצילים מבושלים. הוא היה מבלה שעות רבות בכתיבת פסקי דין ואת ערמות התיקים שלו היה
מניח על השולחן העגול בבית ברחוב האלה 29, שם עבד אחר הצהריים.
אבא נהג לבקש מאמא הרבה עזרה ופעמים רבות היה מכתיב לה את החלטותיו השיפוטיות, תמיד צחקנו שהוא ראה בה גם מזכירה שלו וביקש ממנה ש"תשיג" לו בטלפון את האנשים שהיה צריך.
בשעות הערב הוא לעולם לא ויתר על צפייה בחדשות והקפיד להקשיב בטלוויזיה לשדרן חיים יבין ובערב שבת ל"רבי המדבר".
לצד אבא, אמא היא זאת שהחזיקה את הבית שיתפקד היטב וגם דאגה מאוד לעתידנו ולהצלחתנו בלימודים. היום אני יודעת לומר, שאמא הייתה המורה הכי טובה שלי. לאורך כל השנים נהגתי ללמוד עם אמא ולשוחח איתה. לא היה מקצוע שהיא לא התעניינה בו, הכל תמיד סקרן אותה, מכל נושא היא התלהבה. אהבתי ללמוד איתה תנ"ך, ספרות, היסטוריה וכמעט כל מקצוע. הלמידה שלה תמיד הייתה מתוך תשוקה אמיתית ואי אפשר שלא להיסחף אחריה. היא הצליחה לגרום לי להתעניין אפילו ביצירות קלאסיות כמו "מקבת" . אמא דאגה מאוד שנעשיר את עצמנו ודחפה אותי מאוד ללמוד נגינה. במשך ארבע או חמש שנים, אבא ואמא הסיעו אותי לקונסרבטוריון בעומר שם למדתי כינור. הלימודים היה קשים משום שהלמידה לא הסתכמה בנגינה על הכלי. למדתי גם שיעור "תיאוריה" ושיעור "האזנה". ובנוסף הלכתי לקונצרטים ובחלקם גם הופעתי. היום, כאשר אני אישה בוגרת זה נראה לי כמתנה, הייתה לי הזדמנות לגלות עד כמה אני אוהבת מוזיקה וזה איפשר לי לחזור לנגינה, וכיום אני מנסה לנגן על פסנתר. אתגר הנגינה על פסנתר הוא גדול, אבל נדמה לי שמה שמסייע לי ומאפשר לי לא להתייאש זה גם האהבה למוזיקה וגם השמיעה המוזיקלית שהתפתחה כנראה בזכות שנות הנגינה על הכינור.
144
