Page 40 - Demo
P. 40
ושוב מסיבות תעסוקתיות, המשפחה עברה לחיפה בשלהי 1948. בחיפה אבא עבד כרבה של כל העיר התחתית בחלקה המערבי של העיר. מצבה ומעמדה של המשפחה היה יותר איתן ויותר מבוסס. משנפטר רבה של העיר, הרב אוחנה, אבא היה מועמד לקבלת תפקיד רב העיר.
בכל זאת, המשפחה עברה לירושלים בגלל שבחיפה אמא חלתה באסטמה. היא שמה לב לכך שלפעמים במהלך התקף קשה של אסטמה, היא היתה נוסעת לירושלים ובמהלך הנסיעה עצמה היא חשה הקלה משמעותית. והמסקנה היתה שמשהו שקשור בעיר חיפה הוא הסיבה למחלה. תהינו. האם הקירבה לים היא הסיבה או אולי משהו אחר הקשור בעיר חיפה היא הסיבה. בהקשר זה ראוי לציין שכבר במחצית הראשונה של שנות החמישים שלושה מילדי המשפחה עזבו את חיפה ועברו לירושלים. צביה אחותי הגדולה ושלום אחי ז"ל עברו לירושלים (ר' "זיכרונות אחדים מ"חיפה האדומה", סעיף ב.2). גם מלכה אחותי עברה לירושלים כדי להשלים את לימודיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, אותם היא התחילה בשלוחה של האוניברסיטה
העיברית שהיתה בחיפה.
מכל מקום, אבא ואמא החליטו לחזור לירושלים למרות המעמד ורמת החיים שלה הורגלנו בחיפה. המעבר לירושלים נעשה בשני שלבים. תחילה אמא, אורה, אחותי אסתר ונאוה עברו לירושלים. אני נשארתי עם אבא בחיפה עד למכירת הדירה בחיפה, רכישת דירה בירושלים והסדרת עבודתו החדשה של אבא בירושלים. כשעברתי עם אבא לירושלים והצטרפנו ליתר בני המשפחה, הייתי
בתחילת לימודי בכיתה י"ב.
בהקשר למכירת הדירה בחיפה, אני זוכרת שלאחר שהדירה נמכרה, הקונה חזר ואמר שהתחרט אבא הבין לליבו, החזיר לו את דמי הקדימה מבלי לבקש את הקנס שהוסכם עליו בחוזה המכירה במקרה של חרטה ואיחל לו הצלחה.
• טרום מדינה ומלחמת העצמאות נולדתי 9 שנים לפני שקמה מדינת ישראל,. אני זוכרת את אותו מוצ"ש, הכ"ט בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח), בו קיבלה עצרת האו"ם את ההחלטה לחלק את הארץ בין יהודים לערבים. מכשירי הרדיו פעלו בכל עוצמתם ומכל בית אפשר היה לשמוע את השידור המודיע על ההחלטה ההיסטורית. התפרצות שמחה שטפה גדולים וקטנים שקראו "מדינה עברית. עליה חופשית". היתה לי חברה טובה מבית שבו דיברו אידיש. היא קראה בקולי קולות "א-יידשע מדינה" (עם סגול מתחת לשין). הקריאות נשמעו בעוצמה אדירה. יין נשפך כמים, אנשים רקדו ברחובות באקסטזה
41
