Page 45 - Demo
P. 45
האווירה ששררה בביה"ס ראויה לעיון נוסף. בתמונה המצורפת אפשר לראות שאני מחזיקה ביד אחת את העט ובשניה – את המכסה של העט. המכסה היה חשוב, כי כך נשמרה ה"ציפורן" של העט מסריטה, אשר בה, בציפורן, היתה תלויה כל יוקרתה של העט. ועוד בקשר לכתיבה בעט. רק בנות שהמורה הכירה בכתיבה שלהן ככתיבה "תמה" הורשו לעבור מכתיבה בעיפרון לכתיבה בעט. כתיבה "תמה" היא כתיבה בתוך השורות, באותיות שוות בגודלן וללא שגיאות כתיב. שנית, המעבר לכתיבה בעט הצריך זהירות רבה והסיבה לכך פשוטה. באותם ימים לא
היה טיפקס ואי אפשר היה לתקן טעויות שנעשו. ושלישית, זה היה "עט נובע". הדיו של העט הנובע היה נוזלי, אותו אפשר היה לשאוב עם העט מתוך כסת דיו. כתם של דיו היה בלתי מחיק והשימוש בכסת הדיו הצריך זהירות רבה. מכל הסיבות האלה, המעבר לכתיבה בעט נובע נעשה
בזהירות והיה מלווה בכבוד גדול. אגב, את החולצה שאני לבושה בה בתמונה, אני רקמתי.
ומשהו על התכנים שלמדנו בביה"ס. מתמונת המחזור (שצולמה לקראת סיום כיתה ח') אפשר לראות שהיתה לנו מורה מחנכת ועוד 7 מורים מקצועיים. מורה לאנגלית ומורה לערבית (כן למדנו ערבית כחלק מתוכנית הלימודים משך שנתיים). לא רק למדנו ערבית, המורה היה מספר לנו על החיים בחיפה טרום מלחמת העצמאות. היה לנו מורה למוזיקה. במסגרת זו למדנו הרבה שירים, מי חיבר את המילים, מי הלחין. ולמדנו גם לחלל בחליל או ובמפוחית פה. (לא זוכרת). היה מורה לספורט. במסגרת זו הלכנו בקיץ לבריכה העירונית ולמדנו לשחות, כחלק מלימודי החובה. היתה לנו מורה למלאכת יד ועוד מורה שאינני זוכרת מה לימד/ה. יכול להיות שהיא היתה אחראית על המטבח. היתה מסעדה בבית הספר שכל התלמידות אכלו בה ארוחת צהריים ואנו התלמידות סייענו בהכנת האוכל. בהפסקת הבוקר הוגשו ספלי קקאו. בקיץ – קקאו קר ובחורף – חם. אנגלית התחלנו ללמוד בכיתה ה' או ו' (לא זוכרת) ובספרים שנועדו לבתי ספר בהודו. ערבית למדנו החל בכיתה ז'. כל אלה היו חלק מתוכנית הלימודים ונלמדו כשיעורי חובה. והיתה אחות בית ספר שאחד מתפקידיה היה לבדוק למי מהתלמידות יש כינים בראש. תלמידה
שנמצאו כינים בראשה, היתה מורחקת מבית הספר עד לניקיון מלא של ראשה.
46
