Page 79 - Demo

הגישה הדטרמיניסטית ולפיה "הכל צפוי". ומתעוררת שאלה חשובה אם באמת "הכל צפוי", הכיצד "הרשות נתונה"?. שאלות אלה לא נתנו מנוח לאמא. בין לבין עיסוקיה במלאכות הבית, היא העסיקה את כל בני הבית בשאלות אלה, כדבר של יום יום. שוב ושוב אמרה
"אי אפשר להרים את האצבע למטה אם הקב"ה לא החליט כך מלמעלה".
היא לא השתמשה במונח הפילוסופי "דטרמניזם". אבל השתמשה במילה "החליט" שמשמעותה בעצם " to determine ". במקביל אמרה:
"אין דבר העומד בפני הרצון" "זריזות חצי מזל" "החיים והמוות ביד הלשון"
פתגמים שהמשמעות שלהם היא שלאדם יש רצון ויש לו אפשרות לבחור את הקצב שבו מתנהלים החיים שלו. ואבא הוסיף שאפשר לחלק את כלל הנמצאים בעולם ל- 4:
דומם, צומח, חי ומדבר
והוסיף. יש הבדל בין כל חי לבין האדם המדבר ויכולתו להביע את רצונו. בהקשר זה הוסיף אבא וסיפר על המדרש ולפיו האדם ביקש להיבדל מבעלי חיים אחרים ושאל את הקב"ה בטרוניה כבר בהיבראו
"אני וחמורי נאכל באבוס אחד?"
על כך ענה לו הקב"ה ואמר
"בזיעת אפיך תאכל לחם".
ובחזרה לאמא, סבתא אביגייל. שרה היתה מטפלת נוספת שטיפלה באמא בשנותיה האחרונות במסירות מדהימה. היא כתבה את רשמיה בסיפור שכותרתו "מעט מההתנהגות שנלמדה מהרבנית". לצערנו רק חלק מכתב היד מצוי בידינו, וכך היא כותבת:
"......מצטטת פסוקים מהנביאים. מדקדקת בהגיית כל מילה ומילה בשפה נהירה ומתקנת את השגיאות שלנו...בעלת מידת אמת. מאמינה בדרכה וחדורה להשיג כל מטרה.... כל עוד כוחה היה במותניה, השתדלה לעשות כל מה שביכולתה לבד מבלי להצטרך לעזרת אחרים......
80