Page 81 - Demo
P. 81
קידוש, זו מצווה" ואחר כך את סבתא שלוש נבקר, בבית צר בלב השוק נטפס במדרגות אל ביתה של הסבתא הגדולה שהרי שלוש היא אישה צדיקה....
ובערב החג מתכנסים שוב כולם, ברחוב בצלאל 7, כמה אחיות ונכדים שובבים את הבית של סבתא ממלאים.....השמחה והתרועה נשמעת בכל השכונה ובאחד מלילות הסדר בעודנו הנכדים משחקים מתחת השולחן, עיני צדות את רגליו הדואבות והסכרתיות של סבא. הלב מתמלא כאב וביחד עם זאת השירה בשולחן והמטעמים של החג, איך לא? ארטישוק
ממולא...מעוררים תקווה ואמונה שנעבור את הכל באמונה שלמה....
ובמשך היום סבתא מדקלמת פתגמים, פסוקים ושירים ולנו מנחילה את התורה אם נרצה או לא נרצה....
ולפעמים בחופשות היתה מתקשרת ומציעה שאבוא איתה לטיול שהיא מארגנת. כן היה לה כושר אירגון, היא אספה נשים לטייל בכל הארץ מצפון עד דרום, ואני עם כל הסבתות מטיילת ומשהו כנראה בכל זאת סופגת. הערכים ברורים ואותנו מעצבים.....אז הנה לפניכם סבתא מיוחדת במינה שתורה אחת לכולנו הקנתה, נזכור אותה ונקווה
שלאורה ולנרה נדע להמשיך את התורה"
היתה לאמא רגישות מיוחדת וכבוד לשפה העברית. "עיברי דבר עיברית", כך דרשה מאיתנו בעיקביות. טעויות בשפה נענו בהרמת גבות מחמירה ותיקון מהיר.
נהגה לומר "שימו לב איזה שם יפה נתנו לצבא שלנו "צ ה " ל". כך ביטאה את אהבתה הגדולה לצבא העם, למדינה ולעם. הנה שיח שהיה נפוץ בביתנו:
ש. "אתם יודעים מדוע קוראים להימנון שלנו "התיקווה"? ת. "כי הוא נותן תיקווה לגאולה שלמה, במהרה בימינו".
82
