Page 80 - Demo
P. 80
הרבנית היתה צעירה בנפשה וברוחה, מלאת מוטיבציה , שנינות וחדות
מחשבתית, דעה צלולה ובהירה עד גיל מאוחר ועל כל שאלה היתה
משיבה כהלכה עם זיק של שובבות בעיניה. ..."
1
בסיפורה "עץ החיים" ממשיכה שירה וכותבת על אמא (מסמך ב.13):
" רבנית זקנה אחת יש בירושלים. רצה המקום ושם אותי אצלה. זוכרת עצמי איך לפני חמש שנים עמדתי בפתח ביתה עם המזוודות. סטודנטית צעירה עם הרבה שאלות על החיים. נלחמת לפתור אותם בעזרת עוד ועוד ידיעות שרכשתי. דפקתי אולי חצי שעה על הדלת עד שזכיתי למענה. האמת? נשארתי שם רק מחוסר ברירה זמני, שהתברר כנס. הקירות בסלון שלה היו גדושים תמונות אפורות. בכל שרר ריח ישן נושן. לא ריח של זקנים, בכלל לא. אלא ריח של ספרים וצללים של אבק סודי המכסה עולם הולך ונעלם. ובין כל הענתיקות מאחורי הליכון גדול ומתכתי, עיניה מחייכות, פניה אורות ומסבירות. זריזה וממולחת, תוססת
וחיה..." .
בהספד שורד פלפל כתבה לרגל 30 לפטירתה של אמא, היא כותבת: (מסמך ב.17)
"...... סבתי זיכרונה לברכה במודע או שלא במודע השפיעה לא מעט על אישיותי כנערה, כאישה בוגרת כאמא וכאדם......משפחתנו פקדה את הבית של סבא וסבתא ברחוב בצלאל 7 בירושלים בשבתות וחגים ונדמה
שמכל אלה נשארו זיכרונות מרגשים.
ערב שבת מגיע ואווירה חגיגית יורדת על ביתם של סבא וסבתא. נרות השמן דולקים ואל בית הכנסת והישיבה יוצאים. כולנו לבושים כיאה לשבת וחג. כשאל הבית שבים, את הבית ממלאים מזמורים וריחות של מיני "ממולאים" . בלילה על מיזרונים בסלון כולנו ישנים, דודות ונכדים צוחקים ומתבדחים ועד שעה מאוחרת מרעישים ומידי פעם הם אלינו קוראים "שקט שמה" או "אסור שמה". בשבת בבוקר ריחות החמין אופפים את הבית ....בתום התפילה לוקחת סבתא את ידי והמשימה ברורה, הולכים לעשות קידוש לאישה ערירית או בודדה. וכך אנו עוברות מדלת לדלת כי סבתא אומרת: "בואי יש לי פה מכרה נעשה לה
81
