Page 88 - Demo
P. 88
צעק שער הרחמים: דורות רבים נסתם הגולל על פי. מכאן גלתה השכינה. האין זה ראוי שמכאן תשוב?
רק שער האריות שתק. עד שהפצירו בו ואז אמר: רואה אני את בחורי ישראל הנופלים באש האויב יבואו מכל שער שיבואו ובלבד שלא ייפול עוד מהם אף אחד!
אמר הקדוש ברוך הוא: מכיון שמיעט בערכו וחיי הבחורים חשובים בעיניו מתפארתו, הריני מחליט שחיילי ישראל יכנסו דרך שער האריות. יבואו בני אריות וייכנסו דרך שער האריות!
ולא יצאה שעה וחיילי ישראל פרצו אל שער האריות וממנו להר הבית .
ב.3 העליה לארץ
את סיפור העליה לארץ של המשפחה שמעתי בילדותי מהסבתא שלי, סעדה שלוש. מה הביא אותי לשמוע את סיפור העליה לארץ? קשה באמת להבין. בשנות הארבעים של המאה הקודמת הייתי בת פחות מעשר שנים. כמו כל בני גילי ביליתי את הזמן הפנוי עם חברות מחוץ לבית במשחקי רחוב שונים כמו: תופסת, חבל, חמש אבנים, מחבואים וכל מיני "מלחמות" שבהם תמיד תמיד ה"טובים" ניצחו. מיותר להגיד שלא היה לנו רדיו, טלפון או כל מיני מסכים. גרנו בשכונת מחנה יהודה בירושלים. ביתה של סבתא שלוש היה במרחק של דקות הליכה מביתנו. בשבת אחה"צ היינו הולכים לסבתא ושומעים סיפורים. "סיפורי הסבתא", כך קראנו לסיפורים שאותם שמענו הרבה יותר מפעם אחת. אלה לא היו סיפורים דימיוניים. להיפך, אלה היו סיפורים אמיתיים על העליה לארץ, על "זמן התורכי" ועל "זמן האנגלי". ממש היסטוריה ממקור ראשון של מי שחווה את
האירועים בעצמו.
89