Page 89 - Demo
P. 89
סבתא שלי מצד אימי, סבתא שלוש, עלתה לארץ עם אימה (לה קראנו מאמא אסתר) ואחותה עישה (חיה) בשנת 1905 או 1906 והיא אז ילדה קטנה. למיטב ידיעתי בת -5 6..
שמעתי על המסע ממרוקו ליפו. הם הפליגו בספינה בים, סמוך מאד לחופים. בכל עיר חוף היו עוצרים ומצטיידים באוכל ומים. היו דגים בים. מנקים ומייבשים על חבל, כמו כביסה. המסע עצמו נמשך כ- 3 חדשים בים.
מסבתא שלוש שמעתי על אגף אחר של משפחת שלוש שעלה לארץ שנים רבות קודם לכן. זה היה הרב אהרון שלוש ומשפחתו שעלו לארץ בשנות השלושים של המאה ה- 19. גם הם עלו לארץ מתוך כיסופים לציון, וחברו למשפחות רבות אחרות שהגיעו ליפו מצפון אפריקה. בהם משפחת מויאל, אלקיים ואמזלג. הם התפרנסו מעמל כפיהם כי סירבו לחיות מכספי החלוקה, רכשו קרקעות מסביב ליפו, נטעו את הפרדס העברי הראשון, סייעו בהקמת מקווה ישראל, בהקמת פתח תקווה והמושבות הראשונות וקיבלו על עצמם לדבר
עברית. "ספרדים" קראו להם, שכן אלה היו הצאצאים של מגורשי ספרד. בני העדה, בינם לבין
עצמם, קראו לעצמם "עדת המערבים" (שהרי באו ממערב לארץ ישראל) או "מוגרבים"..
הם התיישבו ביפו, בה הונחה התשתית המוסדית, הכלכלית, התרבותית והמנהלית לעליות הבאות וסייעו בקליטתן. כך הוקמו הקהילות היהודיות הראשונות מחוץ לארבע ערי הקודש9 והיוו חלק משמעותי בחידוש הישוב היהודי במאה ה- 19 בערים רבות בארץ .
אני, סבתא-דינה צאצאית של משפחת שלוש שהגיעה ליפו בתחילת המאה ה- 20. מיפו עברה המשפחה לעיר העתיקה בירושלים על גבי חמורים. גם אגף זה של המשפחה קיבל על עצמו לדבר עיברית וסרב להתקיים על כספי החלוקה.
סבתא שלוש למדה בבי"ס "אוולינה דה רוטשילד"10 אותו ניהלה בקפדנות יתירה אישה אנגליה רווקה. "מיס לנדאו", כך קראו לה. במשך שנים היתה מקבלת מכתב הזמנה מביה"ס למפגש מחזור. סבתא שלוש דיברה עברית מקראית רהוטה. זו היתה שפת היום יום שלה. הכתיבה שלה היתה בכתב שנקרא "חצי קולמוס". האלף – בית דומה לכתב
9 ירושלים, חברון, טבריה וצפת 10 גם סבתא מרים למדה באותו בי"ס. לימים הפגשתי ביניהן. הן העלו זיכרונות מימי הלימודים באותו בית ספר.
90
