Page 14 - Or Grafica Yoga
P. 14
12
איך הכל התחיל? |
באמצע המאה שעברה למד אמן אמנויות לחימה בשם פאולי זינק
- ״קונג
- פו של קופים״ ו״יוגה של הדאו״ מנזיר בשם צ׳ו צ׳אט לינג שהגיע מהונג
קונג לקליפורניה
כדי להפיץ את תורתו במערב. פאולי המשיך את דרכו, מתאמן ומלמד בחניה המקורה של ביתו
לקבוצות קטנות של תלמידים שיעורים שה
חלו לקראת ערב ונמשכו עד אחרי חצות, משלבים
- צ׳י, צ׳י - פילוסופית דאו עם אימוני טאי
גונג, מדיטציה
ויוגה אסאנה.
רק כאשר פול גרילי, מורה בכיר ליוגה ואנטומיה ממינסוטה פגש את פאולי והחל ללמוד ממנו,
נוצרה ההפרדה בין השהייה הארוכה
- בתנוחות לשאר התרגול, ונולד בן
כלאיים חדש, ששנים אחר
כך קיבל את השם "ין יוגה" ממורה אחרת בשם שרה פאוארס.
היא לקחה את ה
-
ין צעד גדול קדימה והחלה ללמד סדנאות וקורסי מורים המתמקדים בשילוב של
רפואה סינית עם שיטת ין יוגה.
אז מה עושים? |
בשיעור ין יוגה אנו יושבים או שוכבים בכל מיני אסאנות (תנוחות יוגיות)
2 לאורך זמן של בין
8 ל
דקות בלי לזוז (במידת האפשר) באופן רפוי ומשוחרר. השרירים נמצאים
במצב מנוחה וכך התנוחות יוצרות מתיחה של השרירים וחיזוק של המפרקים, והשהייה הארוכה
מעמיקה ומעצימה את החוויה מעבר למימד הפיזי, גם אל מימדים נפשיים ורוחניים. במילים
אחרות, כשלא זזים כל כך הרבה זמן במצב שאינו שינה ואינו מול בן שיחה או מסך, כל מה
שנותר לנו הוא התחושות הפיזיות שבגוף והמחשבות המתרוצצות שבראש. הגוף לפעמים מסרב
להרפות בתנוחה וזק
וק לשכנוע רב כדי להשת
חרר. המוח מוצא תירוצים וסיבות לחדול לפני הזמן,
והעבודה שלנו היא ללמוד להקשיב בלי להגיב, לפתח סבלנות ודיוקים אישיים. לרבים זוהי התנסות
ראשונה וזרה: לא להיות העבד של המחשבות שלנו, אלא להציע בחינה ובחירה מודעת לאיזה
מחשבות לבחור להקשיב, ואיזה מחשבות כדאי לשלח
לחופשי הרחק מהמיינד שלנו.
מערכת העצבים, המוח, ומה שביניהם |
בתוך השרירים והעצמות שלנו, בין הורידים
והאיברים הפנימיים, משולבת מערכת רגישה של רקמת חיבור הנקראת "פאשיה", או בשמה העברי:
"חיתולית" או "מחתלת". חלק מרכזי בתפקיד של רקמה זו הוא לקשר ולחבר בין כל חלקי הגוף
- הכאילו
נפרדים שלנו, ולהפוך הכל ליחידה אחת מקושרת ומת
ואמת היטב. פעמים רבות בעיה
בקרסול, למשל, גורמת לאי יציבות באגן או לכאב כרוני בכתף בגלל שהפאשיה מושכת ומותחת
סיבים מאזור אחד בגוף לכיוון אזור אחר. לכן יש לראות את כל הגוף כמכלול הוליסטי, בניגוד
להתמקדות
אזורית מצומצמת ו
בבעיות פיזיות.
סיבי הפאשיה קשורים גם למערכת העצבים המרכזית, זו שמעבירה מסרים הלוך וחזור בלי הפסקה
בין המוח לגוף ובין הגוף למוח. לכן מה שאנחנו עושים עם הגוף משפיע על המוח, ולהיפך.
תיאוריה זו משתלבת גם עם מערכת המרידיאנים, ערוצי אנרגיה הקשורים לאיברים פנימיים לפי
הרפואה הס
ינית (וישנן גם הקבלות לערוצי האנרגיה הקרויים ״נאדי׳ס״ לפי האיורוודה, היא תורת
הרפואה ההודית).
אי לכך, תנוחות מסוימות באימון נועדו לעורר ולרפא שינוע של אנרגיה תקועה לאיברים פנימיים,
וחלק מהשיעורים אף ממוקדים על מרידיאן אחד או שניים כדי לעודד זרימת אנרגיה באופן חופשי
ומרפא אל הקיבה והטחול, הכבד, או הלב והריאות. כשנשארים בתנוחה הרבה זמן ורק מרפים את
הגוף במטרה להכיל את כל מה שבא ועולה בנו, כולל את ההשפעות על מערכת העצבים
