Page 114 - Demo
P. 114
נספח יא – רואים רחוק רואים שקוף
הנימוק השלישי למטרת החיים כדבקות בה’ הוא שאנו רוצים במציאות שהיא כולה מתקדמת ומתעלה, לא רק בני האדם. החזון שלנו של שלום עולמי אינו הפסקת המריבות אלא חיבור הרמוני עצום שמייתר את הטבע
הדורסני והדוחפני. במאמר הגאולה הרמח”ל מגדיר את השלום הזה באופן נפלא:
והנה צריך שתדע שכל הדברים בגבול הם עומדים ואינם יוצאים מתחומם, והשפע כמו כן במדה הוא יורד שיקבלוהו התחתונים. ואם יותר היה, לא היו מקבלים אותו כי אין בהם כח לקבלו. אך הקליפה בהיות כי כל חפצה למנוע הטוב על כן תתחזק לסתום האור ולהסיג הגבול, ובאמת כי על זה נאמר “ארור מסיג גבול רעהו” כי המסיג גבול גורם שתתחזק הקליפה, ותמעט רוחב השבילים והמסילות אשר לשפע. ועל כן היה שלמה מזהיר מאד ואומר “אל תסג גבול עולם” והוא “הגבול אשר גבלו ראשונים”, כי הגבול צריך, ובאין הגבול לא היו הבריות יכולות להתקיים. אבל לא תהיה גורם בחטאיך להשיג עוד הגבול הזה וימעט יותר, כי כן ימעט השפע וכח הקדושה וישראל. והנה לעתיד לבוא, בהיות הדברים חוזרים לתקון גדול,
אז אלו מסיגי הגבול יאבדו, והגבול יתרחב:
הגבול שמתאר הרמח”ל הוא האבא של ה’מידה’ של המוסר, שבו אנו עוסקים במסילת ישרים. הגבול מאפשר את המידה. כשאני מתחיל למדוד מרחק במקום מסוים, ומסיים במקום אחר – ההתחלה היא גבול ראשון והסיום הוא השני. זו הסיבה שעולמנו נקרא מוגבל. הרמח”ל מתאר הגדרה זו של עולמנו – שכל הדברים בגבול הם עומדים. אלא שה’קליפות’, שמייצגות את המניעות וההחלשות של העולם הזה, משתמשות בתכונה של ההגבלה כדי למנוע מן העולם שפע גדול יותר, ברכה וטוב שהעולם
הלא מוגבל העליון רוצה להעניק לו.
מסילת ישרים
114
