Page 147 - Demo
P. 147
פרק ב
הזהירות היא בכל חלקי כלומר אם אדם חמש עשרה שעות ביום החיים, גם באלו שנראים לומד גמרא הוא כמו עבדי פרעה, שלא לנו הכי 'מסודרים וטובים'. נתן להם לרגע אחד לחשוב. בלימוד גמרא התכלית היא לדעת, ואנו מדברים כאן על מוסר: איך אתה מתנהג בחיים עכשיו? האם כשלמדת גמרא, יכול להיות שדרכת על הרגל של השני או שנתת לו מכה בטעות בלי לשים לב? האם אתה חושב על מה שעושה וזהיר? אתה שליט על המדינה שלך? יש אנשים שמרוב שהם לומדים במהלך השבוע הם לא אומרים שלום לחבר שלהם. כשהם אוכלים הם לא שמים לב שהם גרגרנים. יכול להיות שאתה עסוק במשהו, וזה חוסם אותך מלחשוב לפני כל פעולה אם היא נכונה. אנחנו עוסקים כאן במוסר. תמיד לחשוב לפני שאנחנו עושים משהו. לכן לומד הגמרא חייב
בכל רגע לחשוב לפני שהוא עושה דבר מה. [מה עם הלימוד עצמו? אין בו עניין מוסרי?] זהו נושא אחר.
שלושת חלקי הזהירות הנלמדים בשלושה 'שכלים'.
בזהירות יש שלושה חלקים:
א. צריך לחשוב לפני כל פעולה. לשם כך צריך ללמוד את הגמרא שאומרת מה לעשות ומהם האידיאלים שלי.
ב. צריך הרגל לחשוב על אותן המידות לפני שאני עושה.
ג. לאחר העשייה נדרשת ביקורת על מה שעשיתי.
אלו שלושה שכלים שונים. שכל עיוני, שכל פיקחי ושכל ביקורתי. כל אדם שמסדר את החיים הוא עיוני. ישנם אנשים עם המון ידע, אבל אין להם שום פיקוח על היישום המעשי.
147
