Page 159 - Demo
P. 159
פרק ב-נספחים
נספח א – במעשיו
הנושא הראשון שפותח את ספר המוסר של הרמח”ל בתחילת סדר הלימוד הוא הפרקטיקה – ‘שיפקח על מעשיו’. הרב צוקרמן לימד שזהו חידוש של הרמח”ל, שהמידות תמיד קשורות במעשים. אם נסתכל על רוב בני האדם, נראה שהם קמים בבוקר, מתארגנים והולכים לעשות את מלאכתם. רוב זמנו של האדם מוקדש ל’מעשים’, ולכן אם רוצים שהאדם יהיה מתוקן
ברוב אישיותו, המוסר חייב להיות קשור בהם באופן משמעותי.
כדי להבין את הדברים אנו הולכים בדרך כלל אל הצדדים הפנימיים והשורשים שלהם, אבל הפעם נתחיל להסתכל דווקא מהחיצוניות ומהמפגש של המעשים עם המציאות – חיצוניות בצד הכי מעשי שלה. אם נסתכל במקורות, יש שני אחים שנולדים ליצחק ורבקה – יעקב איש תם יושב אהלים ועשו איש השדה. ב’עשו’ המדרש מלמד שהיה לו אופי ‘עשווי’, מלשון ‘מעשה’. הוא היה מאוד פרקטי, לא היה מישהו טוב ממנו בשדה. לכן יצחק מאבחן את הכישרון המיוחד הזה כ’אדם מעשי’, והוא אוהב את יצחק.
הכישרון להיות פעיל ומשפיע על ידי המעשים מחבר את האדם עם המציאות כולה. כל מעשה צריך מקום, זמן ומישהו, ובתוך ה’מישהו’ הזה (האדם שאנו מדברים בו), המעשה צובע צבע, מגביר הרגשה, מעודד ומשמח. ראינו בשיעורים הקודמים את כוחות הנפש שמחוללים את המעשה, ובמעורבותם האדם הוא לא ‘אוטומט’. כך החומר מתחבר עם הרוח, כך האדם הופך להיות הגשר האמיתי בין העולמות. האדם הוא היצור היחיד בעל תבונה ‘מעשית’ שמנוהלת על ידי הנפש שלו, ומצד שני הוא
משפיע על הנפש את הריאליות החומרית.
נחזור על דבריו של הרב צוקרמן בשיעור: “החידוש של הרמח”ל – שהמידות קשורות ישירות למעשה. לא יכול להיות מידה בלי מעשה ולא יכול להיות מעשה בלי מידה”. כלומר המוסר מושפע באופן ישיר מהמעשים, והמעשים
159
