Page 160 - Demo
P. 160
קשורים באופן קבוע למוסר. במילים אחרות, אפשר לומר שתפילה האדם מתפלל בזמנים קבועים של היום, ואילו עבודת המוסר נמצאת בכל רגע של החיים, כי בכל זמן הוא עושה ‘משהו’, וכל עשייה מושפעת ממוסרו
ומשפיעה עליו.
לכן ההנחיה הראשונה היא שיפקח האדם על מעשיו. מידת הזהירות היא התעסקות מתמדת שגוררת שינוי של החיים, הרבה יותר מעורבות של הנפש של האדם בתוך החיים שלו. הדומיננטיות שלה אמורה לזנק מעלה בעצמה. הרב צוקרמן בעצם מכניס אותנו למקום מיוחד מאוד בתוך החיים. אין רגע שבו נהיה ‘חיות’, שניתן לדברים לקרות באופן אקראי, שנתיר את
הרסן ה’אוטומטי’, אלא על כל דבר צריך ‘לפקח’.75
כדאי לנו גם להבין פן נוסף היוצא מההבנה שהחיים מגדלים את המוסר. יש בחיים הזדמנות אדירה להשתנות ולהתפתח בזכותו. למעשה קיבל האדם מתנה אדירה, שמעשיו מאפשרים לו התפתחות. הם לא שבלוניים, לא ‘תקועים’, אלא הם כל הזמן עוברים במעבד חדש – בנפש בעלת כל הכוחות הנפלאים שלו. יש לו את היכולת לקחת את מה שהיה ולעשות
אותו אחר.
נציע כאן עוד הבנה בכוחה של מידת הזהירות של ה’מסילת ישרים’. הזהירות היא מידה שבזכותה האדם עושה את מעשיו באופן כזה שהם משפיעים ומשנים אותו להיות בעל מידות דינמיות (לטוב או לרע). לכן הזהירות אינה מידה מדודה במוסר, אלא היא בניין אב למידות הנפש, שנמצא בבסיסה
של כל אחת ואחת מהן ומאפשר לה להיות הרבה יותר ברורה.
75. בהמשך יורחב מאוד נושא ‘שיפקח’.
מסילת ישרים
160
