Page 164 - Demo
P. 164
המוסדות,77 נראה ש-99% מהם חפצים בתואר אקדמי כדי שיוכל להשיג ממון ועבודה, כלומר צרכים חומריים, ולא מתוך שהם חפצים להרחיב את חוכמתם ולהשכיל בידע שהם מרגישים שהוא יבנה להם את החיים.
אם נסתכל בלומדי הישיבות נראה את המצב ההפוך, הם אינם מחפשים אחר דרך להתפרנס מלימודם, אלא חפצים בעיקר לדעת עוד ועוד את התורה שמגבירה בהם את מקור החיים. אז אנו יכולים לראות הלכה למעשה
את ההבדל שבין העולם היהודי לבין העולם הכוללי בחוכמת החיים.
נספח ד – ילדותי השנייה
בנספח זה ננסה לרגע להסתכל על נקודת המעבר שבין ההרגל, שראוי להיות לאדם צעיר (ילד) מאחר ששכלו עדיין אינו מפותח, ולכן גופניותו מובילה כיוון שהיא נכפית על ידי חוכמת מחנכיו, אל הנקודה שבה שכלו
לומד ומגדיר את דרך ההתנהלות שלו בחייו.
גם בשיעורי החינוך דיבר הרב מספר פעמים על כך שילד הוא בעיקר גופני, ודאי כשהוא תינוק והיחס לשליטת שכלו הוא יחס הפוך – כל עולמו נוטה וחי את החומריות. ההרגלה אינה באה לאלף אותו, מכיוון שאנו יודעים
שכשיגדל נסביר לו את הדברים, והוא יוכל לבחור שלא לקיים אותם.
מטרת ההרגלה היא להפגיש אותו עם הממד הנכון של החיים במדרגה שהוא נמצא בה. זו הנקודה המשמעותית! ילד חי את החומריות, הוא שמח
77. ראיתי בפודקסט על מצב האוניברסיטאות בארה”ב, שבעקבות ההפגנות שקרו בהן מאז מלחמת שמחת תורה, הרבה חברות גדולות אינן רוצות להעסיק יותר בוגרים של אוניברסיטאות היוקרה. ומסתבר שזו הנקודה הכי משמעותית במוסדות אלו. ברור שמי שבא ללמוד בהם רוצה להתברג בחברה מפורסמת, ולשם המוסדות מכוונים את כל יוקרתם. פחות מעניין אותם כמה פרסי נובל הצליחו סגלי האוניברסיטה לזכות במצוינות מחקרית. אז שיא האקדמיה היום מכוון רק
לחומריות של פרנסה.
מסילת ישרים
164
