Page 165 - Demo
P. 165
פרק ב-נספחים
בסוכרייה בבית הכנסת, ואז המקום חביב עליו. הוא נפגש עם מתיקות החיים דרכם, אין לו שום שער אחר להיפגש עם טוב ורע. למשל, כשהוריו אינם משאירים אותו נטול הגדרה לבחור אם לעשן סיגרייה בגיל שנתיים, אלא אומרים לו “זה לא!”, הם כן מפגישים אותו עם צד החיים החיובי שבאיסור העישון. וכן לכל הדברים האחרים, כגון כשהם יושבים איתו בשולחן השבת ושרים ביחד שירי שבת, נפשו נפגשת עם קדושתה בלי להבין את הערך של שביתת יום השביעי, אלא זו הבנה טבעית מתוך המפגש בשמחת הוריו
ובסעודה המשפחתית.
הרגלת הילדים שלנו צריכה להיות מכוון לנקודה הזו! שייפגשו עם החיים של התורה כפי שהם, בלי הסברים עמוקים, ללא מהלכי אמונה מורכבים וענייני יראת הרוממות, אלא בפשטות של המפגש של החיים בשמחה
ובטוב, ובזאת הם הכי צדיקים שאפשר, שזוהי מדרגת החיים שלהם.
כשהגיע האדם למדרגה שבה חייו הם יותר שכליים, והמעבר אינו חד משמעי וערכי, אלא מתמשך וקורה באופן שונה, מה שיחיה אותו יהיה דווקא ש’ידע’ בעצמו ויבין בשכלו את ההקשר הכי גבוה של הדברים. כאן נדרשת האמונה המאירה בחיים והלימוד המעמיק ביותר שהוא מסוגל
אליו.
מעתה יקרו אצלו הדברים הפוך – שלא ירצה להסתפק ב’ככה עושים’ ובמפגש טבעי עם המציאות של החיים, אלא לכל דבר יבקש הקשר לשיא השיאים של האישיות שלו (שיא אותיות איש).
מתי קורה המעבר? זו שאלה מעניינת, אבל אולי נוכל להבין שיש שלבים בחיים שהילד צריך להיפגש עם שמחה פשוטה וטבעיות חיים בסיסית של קיום המצוות כפי שהן, ויש שלב שונה לחלוטין שבו הוא נדרש לברר את
פרטי הפרטים בעומקים גדולים.
165
