Page 170 - Demo
P. 170
לאהוב אותו, הוא מוצא איתו ‘שפה משותפת’ של המציאות הגדולה, שהוא לומד אותה כל הזמן. לעומת זאת, המדען שחוקר את החיידק במיקרוסקופ המרוחק, תמיד ישמור על ביקורת חיצונית וריחוק מאותו החיידק, שכן הוא
חייב ללמוד את תכונותיו באופן ‘קר’ וריאלי.
כשהרצון שלך הוא למצוא את הפנימיות של החיים בלימוד שלך, תמצא את המכנה המשותף ותגביר אהבה, ולעומת זאת כשהרצון הוא לחקור מבחוץ את התכונות והפרמטרים, נוצר ריחוק למציאותו של החיידק, ונוצרים מסכים מבדילים שאינם מחזקים את הקשר. נוצרת אווירה צינית של ניתוח כמה שיותר מרוחק של התופעות, והאדם אינו נקשר אל העולם.
איזה כוח היה לנו לחנך אנשים חכמים, אם היינו יודעים להסביר להם את הנקודה הזו שמחברת באופן טהור ומדויק את הלימוד עם האהבה? אנשים מסתכלים לפעמים בתמיהה על האברכים שיושבים כל השנה בכל שעות היממה ולומדים תורה. הדבר נראה להם משעמם ומוזר. הם מעולם לא חוו לימוד שמגביר בהם את האהבה אל העולם, חוויה מרוממת כל כך שמתוך
לימוד אמיתי, אתה מביא אושר לחיים שלך.
מי שצופה בחדוות הלימוד של ילדים בתלמוד תורה, ברצון העז שלהם לעסוק בה, לוותר על חופשים ובילויים כדי ללמוד תורה, אינו מצליח לתפוס איך הם מתגברים על יצר השובבות של הילדות, וכל כך מרותקים ושמחים שמחה אמיתית בלימוד שלהם. התשובה היא שבאמת הילדים הללו מרגישים את הנועם והמתיקות של חוכמת החיים של התורה, ואינם
רוצים להתנתק ממנה גם עבור בילוי.
רק לימוד חוכמת הקודש (ראה אורות הקדש א, א) מביא למציאות את היכולת להיות שפויה על ידי חיבור אמיתי מתוך אהבת פנימיות החיים.
מסילת ישרים
170
