Page 173 - Demo
P. 173
פרק ג
פרק ג
78בפתיחת ביאור חלקי הזהירות הרמח”ל מביא את עניין הרצון:
ְבֵּבאוּר ֶחְלֵקי ַהְזִּהירוּת: ִה ֵנּה ָהרוֹ ֶצה ְל ַפ ֵקּ ַח ַעל ַע ְצמוֹ, ְשׁ ַתּ ִים ֵה ָנּה ַה ַה ְשׁ ָקפוֹת ַה ְצּ ִריכוֹת לוֹ.
השאלה היא באיזה חלק של הנפש
אנחנו רוצים לקיים את העבודה. עבודת
המוסר היא לבנות את הנפש, והשאלה היא באיזה כוח בדיוק? הנפש היא הכוח החי שבנו, ואנו שואפים לבנות אותה על פי הערכים, כי לא יכול להיות שהאדם ירצה להיות במקום טוב אם לא חינכו אותו והביאו בנפשו את השקיקה לכך. הכוח המוציא לפועל את הדבר הזה הוא הכוח המתעורר (הרצון). הוא מתעורר על ידי השכל, והוא עדיין יצר ויצירתי, והוא מוכן למה שהשכל ילמד אותו. ההתעוררות שלו למה שהשכל לימד אותו הופכת להיות רצון, ואז הגוף של השרירים והבשר פועל. זו האנרגייה
שמפעילה את הגוף – כוח הרצון.
הרמב”ם אומר שצריכים לפתח את שני כוחות האישיות שלנו: האחת, ביחס להתנהגות – אם יהיה בהוללות או באידיאליות ומסירות – שהיא למעשה בנויה על המידות. המידות שורשן ברצון; והדבר השני שהאדם צריך הוא המעלות הנדרשות למחשבה והגיונות. אם אדם אינו מפתח את שייכותו לעולם החוכמה ואינו מכוון את עצמו לשאול שאלות ולהתפתח, הוא לא
יפנה למחשבה ולהגיונות.
78. מכאן שיעור מס’ 13.
פיתוח המוסר בכוח הרצון
173
