Page 175 - Demo
P. 175
פרק ג
ָכּל ַהְצָּדִדיןוַּמְמִציא ִעְנָיִנים ֲחָדִשׁים ִמְמּקוֹר ָהֱאֶמת:
פרקד’– ִנְמָצא ֶשֵׁאין ָלָאָדם ָהרוֶֹצה ִלְפקַֹח ֵעיָניו ִפּתּוּי ֶשׁיוַּכל ְלִהְתַפּתּוֹתבּוֹ ְלִבְלִתּי ִהָזֵּהר ְבַּמֲעָשֹיו ַתְּכִלית ַהְזִּהירוּתוְּלַדְקֵדּק ָבּם ַתְּכִלית ַהִדְּקדּוּק. ֵהן ָכּל ֵאֶלּה ַהְשָׁקפוֹת ֶשַׁיְּשִׁקיף ֲעֵליֶהן ָהָאָדםְוִיְקֶנה ָבּם ִמַדּת ַהְזִּהירוּתַוַדּאי ִאם
ַבּ ַעל ֶנ ֶפשׁ הוּא:
פרקיא– ָכּל ֵאֶלּהתּוְֹלדוֹת ַהַגֲּאָוה ַהְמִּשׁיָבה ַהֲחָכִמים ָאחוֹרְוַדְעָתּם ְמַסֶכֶּלת, ְמִסיָרה ֵלבָראֵשׁי ַהָחְכָמה,ְוַאף ִכּי ַתְּלִמיִדים ֶשׁלֹּא ִשְׁמּשׁוּ ָכּל ָצְרָכּם, ֶשִׁכְּמַעט ֶשִׁנְּפְקחוּ ֵעיֵניֶהם– ְכָּבר ַחְכֵמי ַהֲחָכִמים ָשִׁוים ָלֶהם ְבִּלָבּם, ְוַעל ֻכָּלּם ֶנֱאַמר (משליטז),“תּוֲֹעַבתה’ ָכּל ְגַּבהּ ֵלב”,וִּמֻכָּלּם ָצִריךְ ֶשִׁיָּנֶּקה ָהרוֶֹצה ְבִּמַדּת ַהְנִּקיּוּת ְוֵיַדע ְוָיִבין ִכּי ֵאין ַהַגֲּאָוה ֶאָלּא ִעָוּרוֹן ַמָמּשׁ ֲאֶשׁר ֵאין ֵשֶֹכל ָהָאָדם רוֹ ֶאה ֶח ְסרוֹנוֹ ָתיו וּ ַמ ִכּיר ְפּ ִחיתוּתוֹ, ֶשׁ ִאלּוּ ָה ָיה ָיכוֹל ִל ְראוֹת, ְו ָה ָיה ַמ ִכּיר ָהֱאֶמת, ָהָיה ָסרוִּמְתַרֵחק ִמָכּל ַהְדָּרִכים ָהָרִעיםְוַהְמֻקְלָקִלים ָהֵאֶלּה ֶהְרֵחק ָגּדוֹל.ְועוֹד ְנַדֵבּר ִמֶזּה ְבִּסַיְּעָתּא ִדְשַׁמָיּא ְבּבוֵֹאנוּ ֶאל ִמַדּת ָהֲעָנָוה, ֲאֶשׁר ִמְפֵּני
ַהקֹּ ִשׁי ַה ָגּדוֹל ֶשׁ ֵיּשׁ ְבּ ַה ָשּ ָג ָתהּ הוּ ְשֹ ָמה ְבּ ִד ְב ֵרי ַר ִבּי ִפּ ְנ ָחס ִמן ָה ַא ֲחרוֹנוֹת:
עד פרק יג כל העניין של הספר הוא פיתוח הרצון על ידי לימוד בשכל בדברים האמורים לעורר את הרצון.
ָהַאַחת, ֶשִׁיְּתבּוֵֹנן ַמהוּ ַהטּוֹב ָהֲאִמִתּי ֶשִׁיְּבַחרבּוֹ ָהָאָדםְוָהַרע ָהֲאִמִתּי ֶשָׁיּנוּס ִמ ֶמּנּוּ, ְו ַה ֵשּׁ ִנית, ַעל ַה ַמּ ֲע ִשֹים ֲא ֶשׁר הוּא עוֹ ֶשֹה ִל ְראוֹת ִאם ֵהם ִמ ְכּ ַלל ַהטּוֹב אוֹ ִמְכַּלל ָהָרע. ְוֶזה ִבְּשַׁעת ַמֲעֶשֹה ְוֶשׁלֹּא ִבְּשַׁעת ַמֲעֶשֹה. ִבְּשַׁעת ַמֲעֶשֹה, ֶשׁלֹּא ַיֲעֶשֹהשׁוּם ַמֲעֶשֹה ִמְבִּלי ֶשִׁיְּשׁ ֹקלאוֹתוֹ ְבּמֹאְזֵני ֹזאת ַהְיִדיָעה, ְוֶשׁלֹּא ִבְּשַׁעת ַמֲעֶשֹה, ֶשַׁיֲּעֶלה ְלָפָניוִזְכרוֹן ְכַּלל ַמֲעָשֹיוְוִיְשׁ ֹקלאוָֹתם ְכּמוֹ ֵכן ְבּמֹאְזֵני ַהִמְּשָׁקל ַהֶזּה ִלְראוֹת ַמה ֵיּשׁ ָבּם ֵמָהַרע ְלַמַען ִיְדֶחהאוֹתוֹוַּמה ִמן ַהטּוֹב ְלַהְתִמידבּו ְלִהְתַחֵזּקבּוֹ,ְוִאםִיְמָצא ָבֶּהם ִמן ָהַרע ָאזִיְתבּוֵֹנןְוַיְחקֹר ְבִּשְֹכלוֹ ֵאיֶזהַתְּחבּוָּלהַיֲעֶשֹהָלסוּרִמןָהַרעַההוּאְוִלָטֵּהרִמֶמּנּוּ.ְוָדָברֶזההוִֹדיעוּנוּ ֲחָכֵמינוּ ִזְכרוָֹנם ִלְבָרָכה ְבָּאְמָרם(עירוביןיג,ב),“נוַֹחלוֹ ָלָאָדם ֶשׁלֹּא ִנְבָרא יוֵֹתר ִמֶשִּׁנְּבָרא, ְוַעְכָשׁו ֶשִׁנְּבָרא ְיַפְשֵׁפּשׁ ְבַּמֲעָשֹיו, ְוִאָכּא ְדָאְמֵרי, ְיַמְשֵׁמשׁ ְבּ ַמ ֲע ָשֹיו”. ְו ִת ְר ֶאה ֶשׁ ְשּׁ ֵני ַה ְלּשׁוֹנוֹת ֵהם ְשׁ ֵתּי ַא ְז ָהרוֹת טוֹבוֹת וּמוֹ ִעילוֹת ְמ ֹאד, ִכּי ִהֵנּה ַהִפְּשׁפּוּשׁ ְבַּמֲעִשֹיםהוּא ַלְח ֹקר ַעל ְכַּלל ַהַמֲּעִשֹיםוְּלִהְתבּוֵֹנן
175