Page 176 - Demo

בּוֹ, ֲהִנְמָצא ָבֶּהם ַמֲעִשֹים ֲאֶשׁרלאׁ ֵיָעשֹוּ, ֲאֶשׁר ֵאיָנםהוְֹלִכים ַעל ִפּי ִמְצווֹת ה’ ְוֻחָקּיו, ִכּי ָכל ֲאֶשׁר ִיָמֵּצא ֵמֵאֶלּה ְיַבֲעֵרם ִמן ָהעוָֹלם, ַאךְ ַהִמְּשׁמוּשׁהוּא ַהֲחִקיָרה ֲאִפלּוּ ַבַּמֲּעִשֹים ַהטּוִֹבים ַעְצָמם, ַלְח ֹקרְוִלְראוֹת ֲהֵישׁ ְבִּעְנָיָנם ֵאיֶזה ְפִּנָיּה ֲאֶשׁרלאׁטוָֹבה,אוֹ ֵאיֶזה ֵחֶלקַרע ֶשִׁיְּצָטֵרךְ ַלֲהִסירוֹוְּלַבֲערוֹ,ַוֲהֵריֶזה ַכּ ְמ ַמ ְשׁ ֵמשׁ ְבּ ֶב ֶגד ִל ְבחֹן ֲהטוֹב ְו ָח ָזק הוּא, אוֹ ַח ָלּשׁ וּ ָבלוּי, ֵכּן ְי ַמ ְשׁ ֵמשׁ ְבּ ַמ ֲע ָשֹיו
ִל ְבחֹן ְתּכוָּנ ָתם ְבּ ַת ְכ ִלית ַה ַה ְב ָחָנה ַעד ֶשִׁיּ ָשּׁ ֵאר ַזךְ ְוָנִקי:
שלושה 'שכלים' המפקחים הרמח”ל מדבר על שלושה שכלים.
אתה נעשה מורגל בדבר ואז אתה פועל נגד הזהירות.80
הביקורת צריכה להיות מיידית (לפחות באותו היום או לפני שיעשה שוב את המעשה הזה). על השכל הביקורתי הזה הגמרא אומרת שנח לו לאדם (הנפש) שלא נברא משנברא. היה עדיף לה להישאר בעולם העליון, אבל אם כבר נבראה, היא יכולה לפתח בעולם הזה עוד קדושה (שהאין־סוף יתגלה דרכה יותר), כמו שהעגל יונק ואז הפרה מפיקה יותר חלב. אם הנפש יכולה להתמודד בבחירה החופשית עם העולם לצד הטוב, אז היא
תקבל קדושה נוספת על זו שירדה איתה מהשמיים.
חז”ל רוצים להסביר לנו מה ה’ רצה ולהעריך דרך זה את הדברים. מצד הנפש היא אינה רוצה את ההתמודדות של העולם הזה, אולם מכיוון שקיבלה את החופש להילחם ברע ולהוסיף מצידה את רצון ה’, אזי רצון ה’ מתגלה בה יותר. מקודם התגלה בה רצון ה’ כמו מלאך או חתול, ועכשיו
80. שלושת השכלים יוצרים רצף בין עבר–הווה–עתיד. לרצף הזה תכונה שהגדרתה בזמן ותכליתה מעל הזמן. ראה נספח ב – ‘שמחתי להיות’.
הזהירות היא לחשוב על מעשיך, לשקול
את הפעולה לפני שעושים אותה. לפני הכול צריך ללמוד ולדעת את התורה, מה נכון לעשות. זהו השכל העיוני, ולאחר מכן השכל הפיקחי, מחשבה שיודעת לסדר את המעשה. והשכל השלישי הביקורתי הוא המבקר את מעשיו, כיוון שמן הסתם הם לא יצאו כפי שחשב לעשותם. אם אינך מבקר,
מסילת ישרים
על פעולתו של האדם.
176