Page 178 - Demo
P. 178
ַכּ ְמ ַמ ְשׁ ֵמשׁ ְבּ ֶב ֶגד ִל ְבחֹן ֲהטוֹב ְו ָח ָזק הוּא, אוֹ ַח ָלּשׁ וּ ָבלוּי, ֵכּן ְי ַמ ְשׁ ֵמשׁ ְבּ ַמ ֲע ָשֹיו ִל ְבחֹן ְתּכוָּנ ָתם ְבּ ַת ְכ ִלית ַה ַה ְב ָחָנה ַעד ֶשִׁיּ ָשּׁ ֵאר ַזךְ ְוָנִקי:
ְכַּלל ַהָדָּבר, ִיְהֶיה ָהָאָדם ְמַעֵיּן ַעל ַמֲעָשֹיו ֻכָּלּםוְּמַפֵקַּח ַעל ָכּל ְדָּרָכיו ֶשׁלֹּא ְלַהִנּיַח ְלַעְצמוֹ ֶהְרֵגּל ַרעוִּמָדּה ָרָעה, ָכּל ֶשׁ ֵכּן ֲעֵבָרה ָוֶפ ַשׁע.
הרמח”ל חוזר כאן שההרגל הוא ההפך מן הזהירות. הרגל הוא דבר שהגוף עושה מאליו, והשכל השלים עם העשייה הזו.
מידה רעה –כשאדם חוזר מספר פעמים על אותו מעשה (למשל כעס) הוא קונה באישיותו את המידה, ואז קשה מאוד להיפטר מזה. נדרשת מן האדם זהירות שהדברים לא יגיעו אליו עד כדי הרגל או קניין אופי, שהדבר לא
ישתכן אצלו. זוהי עבודת הזהירות.
אדם שאינו זהיר, אפילו אם הוא חושב, ראייתו אינה נכונה. זהו קלקול ממש עמוק, שאבחנתו אינה נכונה. האדם הזה באופיו קנה חוסר זהירות מעשית וחוסר זהירות שכלית, וכשהוא שוקל דברים הוא שוקל אותם לא נכון.
[הרגל לדבר טוב זה גם רע?] נכון, זה לא טוב. ההרגל הוא חוסר בחירה חופשית, שהאדם קשור לדברים בלי שום פרשנות עליהם, וזה לא טוב. [‘תרגילנו בתורתך’ – מה הכוונה?] הפעולה להרגיל במצוות היא לא טובה, אבל אם יש בה איזה משהו טוב, אז צריך להשתמש בזה כתרופה להתרפא. צריך תמיד לזכור שזה רע לו. חייבים להשתמש בהרגל בשליטה, בצורה שכלית. אז לא ייפול בפח
של ההרגל וישיג תוצאה שיכולה לבוא על ידי ההרגל.
[אדם יכול להתרגל להיות אדם חושב?] זהו שימוש לא נכון של המילים. לא ניתן לקרוא להרגל ‘שכלי’. כשנגיע לענייני הנפש, לא נוכל להגיד הרגל, אלא נקרא לזה אופי קבוע. האדם תמיד משתפר, הוא תמיד בחירי וחופשי, הוא תמיד צריך להיות יותר. הטוב שבו
מסילת ישרים
178
