Page 63 - Demo

פרק א
הצד הנשי שבכל הבריאה הוא המקבל, שמקבלים את ה’ לגמרי (שעשני כרצונו). כשהצד הנשי של האדם טבוע בו, הוא לא חופשי. הוא כמו חתול, בלי בחירה חופשית. הצד האלוקי התקבל לגמרי, ולכן אין לאדם חופש. אולם ה’ רוצה שיהיה לו טוב חופשי שלו, ולכן את הצד הנשי, שהוא המקבל, הוא מוציא מהאדם. ואז האדם יכול למרוד בה’ או לקנות את רצון ה’
מרצונו החופשי.
ואז “זו עצם מעצמי, לזאת יקרא אשה”. חז”ל אומרים שכשנבראה האישה נברא השטן עימה. השטן הוא היכולת של האדם לסטות (שטן – מלשון לשׂטות) מן המסלול. ניתנה לנו האפשרות לסטות, אז לפעמים אנחנו שטן.
כשהאישה נפרדה מהגבר, על ידי זה הם יכול לגרום זה לזה לסטות.
לכן קוראים לעולם הזה בשם זה, כי זו מציאות של האדם עם אפשרות לסטות36 ועם אפשרות לקנות ולהתעלות. כשהאדם נמצא בעולם הזה הוא קונה, הוא הולך ובא עד שמגיע לעולם הבא. כל הזמן בא איתו עד שהוא מגיע לעולם של דבקות. וזהו העולם הבא, ההולך ובא עם בנייתו של האדם. עד שהוא מגיע למצב שבו אי אפשר יותר לסטות, כבר אין בחירה חופשית יותר. מה יהיה אנחנו נדע רק כשנגיע לשם. היכולת הזו
לסטות ולבחור היא המבדילה בין העולם הזה ובין העולם הבא37.
“הן היה האדם כאחד ממנו לדעת טוב ורע” – ממנו האדם יכול לדעת טוב ורע, ולכן הוא מגורש מגן עדן. במקום להתעלות לעולם הבא, הוא יורד למדרגה נמוכה יותר בעולם הזה. לכן האישה היא הקובעת את נצח
ישראל, כי היא פחות מושפעת מבחירה וגורמת לנצח להתגלות.
האם גן עדן היה אידיאל בהתחלה? כן, הוא היה אידיאל של חתולים,
אבל ה’ חשב שזה לא מספיק. הוא אמר לא טוב היות האדם בגן עדן
36. האדם הוא נקודת ההשפעה היחידה על העולם (מבין הנבראים), ואנו לומדים שכשחטא גורש
מגן עדן, ובהמשך הביא מבול לעולם ועוד. 37. עולם של שינוי, הכולל סטייה ותיקון – העולם הזה. ראה נספח ו – עולם משונה.
63