Page 66 - Demo
P. 66
כיום החברה האנושית התפתחה הרבה יותר מלפני מאה וחמישים שנה. כל אדם יודע שיש לו הרבה יותר כוח להשפיע על המציאות ויש לו דעה. הוא גם יודע מה קורה בחו”ל בתוך דקות ספורות. העולם כולו צועד ליותר פתיחות, ולכן גם ליותר אפשרויות של רע. כל טיפש מקבל ידע עצום, אף
שמבחינה מוסרית הוא אינו ראוי לו.
רצון הבורא לטוב יגיע בכל מקרה לעולם הבא, והאדם משתתף ומקדם את התהליך בזמן ככל שהוא מיטיב את מעשיו. יש לא מעט התקדמויות כאלו. עם זאת, ידוע לנו שברוב המקרים בני האדם משתמשים בכוחות
הבחירה לרעה.
המוסר מחנך ורוצה לשנות את האדם
באמצעות עבודה על עצמו, על ידי
בירור איך יוכל באופן אישי לגלות
את האין־סוף, ומהם המידה והשיעור
שיאפשרו לו לגלות הכי הרבה את האין־
סוף. כדי להגיע לנקודת הטוב הזו נדרש החופש שיבחר האדם. לכן אי אפשר לקבל את העולם הבא, אלא צריך לקנות אותו. לכן העולם הזה חייב להיות לפני העולם הבא. כל מה שאנו מפתחים נמצא בנו בכוח. האלוקי
הזה נמצא בגוף החוסם, ועל האדם להוציא את זה אל הפועל.
האמת היא שהעולם אינו מתפתח, אלא שרצון ה’ הוא הולך לטוב. יגיע זמן שהאריה יאכל תבן. התורה רואה רע בזה שיש טורפים. היום כשהוא טורף הוא לא אשם. אם הוא יאכל תבן, הוא יהיה אריה אחר.
ה’ אמר על הבריות “וירא אלהים כי טוב”, על האדם הוא אמר לא טוב. הפסוק מסביר שמה שלא טוב הוא שהאדם לבדו. לבד זה חיבור, אשתו הייתה עימו.
טבעו של האדם הנברא היה ללא בחירה, ממש כמו המלאכים, מכיוון שהנוקבא המקבלת הייתה חלק ממנו ועל פיה (פסיבית ומקבלת)
פעל.
המוסר משנה את האדם להיות אלוקי יותר, אין־סופי ומשתנה. לכן העולם, שבו האדם פועל, חייב לאפשר
מסילת ישרים
לו חירות וחופש בחירה.
66
