Page 69 - Demo
P. 69
פרק א
שלאדם ניתן החופש והוא יכול לסטות, אחרת לא יהיה לו חופש. מי שרוקד נקרא רקדן, מי שסוטה נקרא שטן.
[כאן הרב מביא את תשובת הרמב”ם במו”נ ב’ על החוכמה, על ‘ַוִתָּּפַקְחָנה ֵעיֵני ְׁשֵניֶהם’]
לעתיד לבוא תמיד תהיה לנו שאיפה להתעלות אל ה’. איך תהיה אז הבחירה החופשית? אין לנו מושג. המהר”ל בנצח ישראל דן בעניין מתוך דברי הרמב”ן שאומר שלעתיד לבוא נחזור למצב של אדם לפני החטא שלא הייתה לו בחירה. ואז המהר”ל אומר שהבחירה תהיה לעתיד בין יותר
טוב לפחות טוב, לא בין רשעות לִצדקוּת.
[מה עם עזרה לזולת?] כדי לתת צריך שיהיה מקבל. המקבל צריך להיות כזה שעושה את כל מאמציו שלא יביא מישהו לידי ניסיון. הניסיון העיקרי של האדם בעולם הוא שכל מה שבא אלינו נהפוך אותו להיות תלוי במעשינו ולא נקבל סתם בחינם. מי שמקבל צריך
להתמודד עם הבעיה של מתנת החינם.
מצוות הצדקה היא ממש לפני עיוור לא תיתן מכשול, ולכן יש לה שמונה מדרגות. הדרגה הכי עליונה היא לתת לו עבודה, השנייה הלוואה וכן הלאה. יש מעלות. כמו שהנותן צריך לדעת לתת, המקבל צריך לדעת לקבל, והוא לא צריך לרצות לקבל או להיות באווירה של ‘מגיע לי’. תמיד יש לאדם שתי
אפשרויות – בחירה לרצות לקבל או לסרב.
עד שהאדם ננסר, הצד האלוקי כל הזמן קבע מה לעשות. אז לא הייתה לאדם בחירה חופשית. הרב קוק מסביר את זה באורות ישראל פרק א פסקה יג: כך הרב כותב:
אורות ישראל / פרק א / יג ִאי-ֶאְפָשׁר ָלָאָדם ְלִהָפֵּרד ִמְדֵּבקוּת ָהֱאלִֹהית,
69
