Page 75 - Demo
P. 75
פרק א
נזיר, שהולך כולו על פי חוק הגוף. הוא יודע שזה לא יפה, אז הוא משתלט על הנפש ואוסר על עצמו כל דבר. זהו נזיר, וחז”ל מגדירים אותו חוטא.
אם אני מתנהג על פי הנפש, אני מתנהג כמה שיותר על פי ה’, ואז אני נותן לגוף את מה שהוא צריך. הנזירים חושבים שצריך להתבטל לה’. זוהי עבדות של הגוף, הם לא נותנים לעצמם את הדרור לגלות את האין־סוף בסוף. אתה צריך לגלות את האין־סוף בגוף עד שהוא כבר לא מגביל אותך. יש אמוראים שהיו נכנסים לאש, והגוף לא היה נצרב. גם אברהם אבינו לא
ניזוק מהאש וכן דניאל. קדוש הוא אדם שאינו משועבד לגוף.
הנזירות היא שטות גמורה, והדבר היחיד שאפשר להגיד על הנזיר הוא שיש לו כוונה טובה.
התיקון היחיד עבור האומות הוא שיקבלו את ישראל כתורה אלוקית, שיאהבו אותם ואת בית מקדשם, ואז האמת תגיע אליהם. אנחנו צריכים ללמד את העולם איך להיות טבעיים ולא דתיים. כשאדם אינו שותה יין וזה
חסר לו הוא קדוש43, אבל להסתגף זה חטא לנפש.
האדם הוא הנפש שבגוף – בשבעים נפש ירדו אבותינו למצרים.
היהדות לא נגד החומריות וגם לא נגד התאוות החומריות, אך הן צריכות לגלות את הנפש ולא את הגוף. לעתיד לבוא ישאלו את האדם מדוע לא נהנה מן העולם הזה, כי כך צריך הוא לגלות את ה’ כאן בעולם הזה.
האדם צריך לאכול, כי הוא צריך לאכול ולא כי הוא רעב. זהו המאבק שיש לו בעולם הזה.
[אם יש מרחיקים, למה לא לברוח מהם?] אנחנו לא מדברים על
43. בכך שהתמודד עם תאוותו
75
