Page 79 - Demo
P. 79
פרק א
העולם יגלה יותר את חיי האין־סוף. אין כאן היגררות אחר החומר אלא העלאת החומר. אנחנו לא רוצים להכניע את החומר אלא לגדל אותו.47 אתה יכול להיות חופשי בחומר, ואז הוא הופך להיות שקוף ומאיר כמו פניו של משה. שנהיה מסוגלים להראות את הגודל שבקוטן, את החופש
שבמגבלות החומר.
זהו אדם קדוש, שהוא בגוף ונותן לו
מה שצריך – אוכל וספורט וכדומה.
כשהצדיק אוכל זה לא משום שהגוף
דורש, אלא משום שהוא מבין שצריך
לאכול. ואם משה מקבל תורה ארבעים
יום בשמיים, הוא לא ישן ולא אוכל כי
הוא במשהו אחר. ואם אברהם צריך להיכנס לאש, הוא נכנס לאש. זה לא בגלל שהוא נגד הגוף, אלא שהוא משתמש בכוחות ובאנרגייה שיש בכל
גרגיר חול.
[השחרור של הטבע על ידי האדם הוא במידות שלו או במצוות?] אנחנו צריכים לגלות את גודל הגוף על ידי גילוי האלוקי שבו. אם לא, זה מחבלים ונאציזם. לאדם יש כוחות אדירים שהוא יכול להשתמש בהם כמפלצת לרעה. השחרור צריך להיות בשביל האין־סוף, ואז זה חייב להיות באופן מוסרי על פי המידות. לא מכניסים לבית המדרש אדם שלא עבד על מידותיו. לאוניברסיטה, לעומת זאת, לא צריך
שום תעודה במוסר.
[האדם על ידי הבחירה החופשית שלו יכול לשנות את הטבע?] כמובן. זה לא חידוש. חטא אדם הראשון והמבול שינו את כל חוקי
47. המטרה שלנו, להביא את העולם הבא, מתגלה בנימוק זה באופן ברור יותר – אנחנו חפצים שהחומר יתעלה להיות זך ואין־סופי, אנו מעוניינים לשנות את טבע העולם. ראה נספח יא – רואים רחוק רואים שקוף.
מציאות זו הופכת את גופו של האדם להיות 'קדוש'. הוא לא החלק המפריע להופעה של החיבור עם ה' במציאות, אלא הוא הזדמנות, כל חלק של
העולם הוא טוב.
79
