Page 118 - Demo
P. 118
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
הבודהיסטית גורסת שאין אמת אחת, אלא רק נקודות ראות כמספר הרואים. ניטשה טוען שיש רק פרספקטיבות. קאנט טוען שאת "הדבר כשלעצמו" לא נוכל להכיר והצורה של העולם שאנו מכירים נובעת מהאופן שבו כישורינו ההכרתיים מעצבים את הזרם הבלתי-מאורגן, שמתקיף כל העת את חושינו. ויטגנשטיין גורס שהאמירה שיש מציאות מחוץ לנו, מחוץ ללשון, ובאופן בלתי תלוי בה, היא אמירה חסרת משמעות, משום שכל חשיבה על עולם אובייקטיבי שאינו תלוי בלשון,
היא דפוס לשוני בלבד. גם אם נצמצם את הדיון רק ל"עובדה המדעית", נמצא שעקרון
"ההפרכה" של פופר (העיקרון על פיו אפשרות ההפרכה מהווה מבחן לתקפותה של תאוריה מדעית) נזנח מזמן, ואף עקרון הראיות האמפיריות אינו שולט יותר באופן בלעדי במחקר המדעי המתקדם, אלא אם ניתן מקום מרכזי לתיאוריות "פוסט-אמפיריות". תיאוריות אלו כוללות במידה מסוימת את מכניקת הקוונטים, ואת התיאוריות המתייחסות לשאלות המהותיות ביותר של אופן היווצרות הגלקסיה שלנו, אופן התפתחות החיים על כדור-הארץ מחד-תאים לרב תאים, קיומו של חומר אפל וקיומם של עולמות מקבילים. לתיאוריות אלו אין הסכמה בקהילה
המדעית, לא רק לגבי מסקנותיהן, אלא גם לגבי תקפותן. דיון זה במורכבותה של העובדה המדעית איננו חדש. הייזנברג כבר קבע שכל בחינה מדעית שלנו את האטום משנה את הרמה הקוונטית של מרכיביו. קוּן הגדיר מהפכה מדעית כשינוי של הפרדיגמה הרווחת במדע, שינוי המתחולל כל תקופה מסוימת ומוביל לשינוי כלל התפיסה המדעית של המציאות. קלוד לוי-שטראוס בספרו "החשיבה הפראית" הדגים שגם תפיסה המעמידה במרכזה אלים שונים, רוחות רפאים וכוחות נסתרים, יכולה לנבא שינויים במציאות בהצלחה לא פחותה מתפיסות מדעיות. אם ננסה להעביר את הדיון לשאלה מהי עובדה היסטורית, נגלה שגם כאן אין תשובה פשוטה. מיהו הכותב את ההיסטוריה? כיצד השקפתו משפיעה על כתיבתה? האם קולם של המנוצחים והחלשים נשמע בכתיבתו? תשובתו של פוקו לשאלות אלו היא שבני האדם נתונים לשליטת השפה ומושגיה, ומי ששולט בשפה קובע את משמעותיה: מהי האמת? מה נכון? מה שגוי? מה יפה וצודק? וגם מה התרחש בעבר? ומה
118
