Page 128 - Demo
P. 128
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
ניטשה אומר שכל תפיסותינו את המציאות הינן פרספקטיביות. ויטגנשטיין (המוקדם) אומר שעצם האמירה שיש עולם מחוץ לשפה
שהוא אינו תלוי בה - הינה סתירה לוגית. כבר משלושת הדוגמאות האלו הנך למד מהי מה שאנחנו קוראים
"מציאות אובייקטיבית". ואם נוסיף לכך גם את הסתייגות הזמן, ואת מה שידוע עכשיו מבחינת כלי המחקר הרווחים והידועים כרגע, ואת אותם כלים שבוחר החוקר לעזרתו ואת אלה שלא - הרי מסתבר שיש
להתייחס בערבון מוגבל ביותר אל מה שנקרא חקירה אובייקטיבית. מבחינה אפיסטמולוגית יש להתייחס לתיאורית הקוונטים כתיאורי מציאות הסותרים זה את זה (הנקראים גם קומפלמנטריים), וזאת בתנאי
שבכל פעם ברור לחלוטין מהו התיאור התקף באותו מקרה שלפנינו. בחיי הפרטיים, כפי שאתה בוודאי יודע, שירתִּּי בנח״ל עם גרעין בנים (כולל בתעלה במלחמת ההתשה), הייתי ממקימי קיבוץ כרם שלום ולאחר מכן בין מייסדי היישוב המשותף היהודי-ערבי נווה שלום, וזאת משום שבעיני החשיבות והמרכזיות של הסכסוך היהודי ערבי היא שקובעת
ותקבע את עתידנו בארץ הזאת.
בברכה אילן פריש.
תודה אילן. אני מכיר (לא כפילוסוף) את פילוסופיית השפה. אך לשם אינני מגיע.
כשאמרתי "אובייקטיבי" (האם יש דבר כזה?), התכוונתי לחומרים שאנחנו כהיסטוריונים קוראים להם "עובדות", במקרה זה: רשתות קשר, נקודות ציון של כלים שנשארו בשטח, תצלומי אוויר בזמן האירועים לפני ואחרי, זיהוי חללים לפי שיטות מז"פ (ישבתי הרבה ברבנות על תיקים), פקודות כתובות וחומרים ארכיונים בכתב – תחקירי קרבות מזמנים שונים בזמן האמיתי שבהם הם נוצרו. לידן ישנן כבר עדויות פרשניות של המשתתפים באותם אירועים לגבי אותן עובדות, ובספר הזה גם עדויות של בני משפחה וחברים. אלו כולם מהווים את חומר הגלם לעבודת
128
