Page 129 - Demo
P. 129
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
ההיסטוריון, שתפקידו גם להגדיר את השדה הסמנטי לאורו מאורגן האיסוף, החלטה על קבילות הראיות: למשל, בקרבתן לזמן ההתרחשות. מה שמע המאזין ומה אתה בעצמך שמעת במקום שנשארו הקלטות, ומה השוני. לאחר שנאסף כל החומר הזה, מארגן הכותב החוקר את תמונת העל הפרשנית של האירועים ומסכם אותם. הפרשנות אצלנו (ההיסטוריונים המודרניים) אמורה להיות נפרדת מקורפוס "העובדות", והיא נתונה לוויכוח. גם מתודולוגיית האיסוף נתונה לעיתים קרובות לוויכוח נוקב. זיכרון, גם זיכרון פרשני (כולל זה שלאורו התנהל קרב על בסיס דיווח של מי שחשב שהוא במקום פלוני והיה לפי נ.צ במקום אלמוני), ניתן ללישה, והוא חמקני ומורכב. המחקר הזה נאמן לערכים של ההיסטוריוגרפיה המודרנית, ותחום העיסוק המחקרי שלי הוא היסטוריוגרפיה, כלומר הדרך שבה כותבים היסטוריה. דרך אגב יש לא מעט עדויות מחיילים מצריים בספר, שחלקן תורגמו במיוחד לעבודתו של עודד מגידו על ידי פסח מלובני, ועודד השאיל אותן לי. אלו עדויות מעניינות מאוד ומלמדות הרבה על הצבא המצרי, ואולי באופן חלקי על החברה המצרית. הספר מאוד גדול וניתן לקרוא אותו בדילוגים, והוא משתרע בין הקטבים השונים של עדויות החיילים שהיו בני גילנו, ושיקפו לא מעט את תודעתם של בני דורנו, מתחנכי החינוך הממלכתי של שנות השישים והשבעים. הספר כבר עכשיו נלמד באוניברסיטאות ויש בו בוודאי גם הרבה חלקים משעממים וגם (לעניות דעתי), הרבה
חלקים מפעימים. בברכת שבוע טוב מנחם.
למנחם שלום. ראשית תודה על תשובתך הרצינית. קראתי את התגובות של המשתתפים ביום העיון שנערך עם הוצאת
ספרך, ולא נותר לי אלא להוריד את כובעי בפניך. אוסיף לכך את המאמץ רב השנים שהשקעת בכתיבת הספר ואת תיאור יחידתך באותו הקרב ביום כיפור. כל אלה בלי ספק ראויים להערכה רבה.
129
